שיר אביב

שׁוּר: בִּשְׁמֵי הַתְּכוֹל זוֹהֶרֶת שֶׁמֶשׁ פָּז עַל שְׂדוֹת-דָּגָן כִּי אָבִיב בָּא בְּתִפְאֶרֶת וַיָּרֹנּוּ כַּר וָגַן. קוֹל הַצִּפּוֹר הִרְקִיעָה, הִדְהֵד אֲוִיר זֶמֶר חָדָשׁ נִשָּׂא בְּשַׁדְמוֹת חָצִיר פֶּרַח הֵנֵץ עָנֹג וְזָעיר. שׁוּר: רָגְעוּ סוּפָה וָסַעַר זַעַף אֵיתָנִים שָׁקַט יוֹם קוֹרֵן מַגִּישׁ בְּנַהַר לַתֵּבֵל זִיווֹ מַתַּת. קוֹל הַצִּפּוֹר... הָהּ, אָבִיב - בָּרוּךְ קָלַעְתָּ לַעֲמַל יָמֵינוּ זֵר רוּחַ חֲדָשָׁה נָתַתָּ בְּלִבֵּנוּ הַקּוֹדֵר קוֹל הַצִּפּוֹר...שור בשמי התכול זוהרת שמש פז על שדות דגן כי אביב בא בתפארת וירונו כר וגן קול הציפור הרקיעה הדהד אוויר זמר חדש נישא בשדמות חציר פרח הנץ ענוג וזעיר שור רגעו סופה וסער זעף איתנים שקט יום קורן מגיש בנהר לתבל זיוו מתת קול הציפור... הה אביב ברוך קלעת לעמל ימינוּ זר רוח חדשה נתת בלבנו הקודר קול הציפור...