שיר הדרור

אֲנַחְנוּ אֶבֶן הַיְּסוֹד לְבִנְיָן לֹא הָיָה עוֹד הִנַּחְנוּ. לְדָת לֹא הָיְתָה עוֹד הִגְבַּרְנוּ שִׁלְטוֹן, אֲנַחְנוּ, אֲנַחְנוּ, אֲנַחְנוּ! אִם עוֹד לֹא נִצַּחְנוּ הֲלוֹא כְּבָר נָסַכְנוּ שִׁיר יֹפִי וָמֶרֶד, דָּגָן וּבֶּטוֹן. אָנוּ הוֹלְכִים וְהַזִּיו בְּכָל דְּיֹקֶן, אָנוּ הוֹלְכִים וְהַבּוּז לְכָל זֹקֶן, כִּי לָנוּ הַנֹּעַר, הַטֹּהַר, הָאוֹר, לָנוּ שִׁירַת הֶעָתִיד מְזַמֶּרֶת אֶת זֶמֶר הַמֶּרֶד הַדְּרוֹר!אנחנו אבן היסוד לבניין לא היה עוד הנחנו לדת לא הייתה עוד הגברנו שלטון אנחנו אנחנו אנחנו. אם עוד לא ניצחנו הלוא כבר נסכנו שיר יופי ומרד דגן ובטון אנו הולכים והזיו בכל דיוקן אנו הולכים והבוז לכל זוקן כי לנו הנוער הטוהר האור לנו שירת העתיד מזמרת את זמר המרד הדרור!

קטעים מתוך השיר השני, "אין דבר", מתוך הפואמה "קוממיות". החלק הראשון (עד המילה "ובטון") לקוח מהחלק הראשון של השיר, ואילו ההמשך לקוח מהחלק השני של השיר (או שמא משיר שלישי בפואמה, המופיע ללא כותר).

המוטו לשיר הוא "אסוף אגרופך, אדוני השוטר" מאת ו. מיקובסקי. על פי אורי קריץ וראובן קריץ, "בדרכי השירה" כרך ב, מהדורה שניה (2001), עמ' 578: המוטו לקוח מ"מרש השמאל" ל[ולאדימיר] מאיאקובסקי.,, שלונסקי גייר את המרש של מאיאקובסקי והעביר מוטיבים מהפכניים מהווי המלחים של 1918 אל הווי תנועת ההתיישבות של שנות העשרים".

מהשיר הראשון בפואמה לקוח הטקסט של "אחיי כה לחיי" ו"אנו כולנו".

על פי כתבה ב"דבר", "בשבת שלפני הקונגרס", 31.8.1933, "השיר נשמע" בחגיגת הקרן הקיימת לישראל ערב פתיחה הקונגרס הציוני השמונה עשר (בפראג). ככל הנראה מדובר בדקלום של הטקסט ללא לחן, כי לפי הכתבה הגוף המבצע היה "מקהלת דיבור". 

בכנס "הפועל" הרביעי בשנת 1935, נערכו תרגילי התעמלות לפי השיר המולחן [וגם לפי השיר "אחיי כה לחי"] (ע"פ עמנואל גיל, סיפורו של "הפועל", הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב 1977), כמצוטט ב"חדשות בן עזר 295" בשאילתא של אלון גל לאליהו הכהן. [במקור זה מיוחס לחן השיר לסמבורסקי, לבטח בשגגה].

מקור: "בעמל ובשיר: שירי מעמד ותנועות הנוער ", 1999, עמוד 26

מקור: "בעמל ובשיר: שירי מעמד ותנועות הנוער ", 1999, עמוד 25