אל תשמע בני

אַל תִּשְׁמַע, בְּנִי, לְמוּסַר אָב וּלְתוֹרַת אֵם אַל אֹזֶן תַּט, כִּי מוּסַר אָב הוּא: "קַו לָקָו..." וְתוֹרַת אֵם: "לְאַט, לְאַט..." סוּפַת-אָבִיב דּוֹבְרָה כֵן: "הַקְשִׁיבָה, אִישׁ, לְשִׁיר הַבֵּן!" בְּלַיְלָה קַר, בְּלֵיל אֲדָר, בִּישׁוֹן הָאֵם, בִּישׁוֹן הָאָב, הֲתִשְׁמַע, אֵיךְ הָרוּחַ שָׁר אֶת שִׁיר הַבֵּן, שִׁיר גִּיל וּקְרָב? בְּלַיְלָה קַר, בְּלֵיל אֲדָר, הַקְשִׁיבָה אֵיךְ הָאָבִיב שָׁר...אל תשמע בני למוסר אב ולתורת אם אל אוזן תט כי מוסר אב הוא קו לקו ותורת אם לאט לאט סופת אביב דוברה כן: הקשיבה איש לשיר הבן בלילה קר בליל אדר בישון האם בישון האב התשמע איך הרוח שר את שיר הבן שיר גיל וקרב בלילה קר בליל אדר הקשיבה איך האביב שר

הטקסט נדפס לראשונה בכתב העת "התקופה", כרך ז' [תר"פ], עמ' 411, תוך ציון שנת הכתיבה - תרע"ט. השיר הופיע ללא כותרת [תחת שלוש נקודות] כשבראשו מוטו בגרמנית מאת המשורר ריכרד דהמל:

Und wenn dein Vater zu dir spricht, [וכשאביך מדבר אליך] 
So hör ihn nicht, So hör ihn nicht! [אל תשמע לו, אל תשמע לו]

מקור הציטוט הוא בשיר Lied an meinen Sohn, שמוכר אף בהלחנה אמנותית מאת ריכרד שטראוס.

---

מקור הלחן יידי, ואינו כולל את המשפט המסיים. זהו לחן מאת מ[שה] שניאור למילותיו של י. ל. פרץ "דריי נייטערינס" (אתחלתא: די אויגן רויט), שחנן יובל הקליט בשנות השבעים בלחן אחר בתרגום מאוחר מאת יעקב שבתאי "שלוש תופרות". ב"אוצר נגינות ישראל" שערך אברהם צבי אידלזון (כרך 9, שיר 350) מובא השיר מתוך שירון של מ. קיפניס. כמו כן נדפס כבר ב1938 באנתולוגיה "יידישע פאלקס לידער" שיצאה לאור בקייב; מקור מודרני זמין הוא "אנתולוגיה של שירי יידיש" בעריכת סיני לייכטר, כרך 3, שיר 169.

מקור: "בעמל ובשיר: שירי מעמד ותנועות הנוער ", 1999, עמוד 26-27

מקור: "אוצר נגינות ישראל כרך 9; Thesaurus of Hebrew Oriental Melodies: Folk Songs of the East European Jews", Friedrich Hofmeister, Leipzig, 1932