הֲיֵשׁ כְּעוֹלָלִי?
הֲיֵשׁ כְּגוֹזָלִי?
מִי יִתֵּן וּכְפָנָיו
כֵּן יָאִיר מַזָּלִי.
הַבִּיטוּ וּרְאוּ-נָא
אֶת-בְּנִי בַּהֲדָרוֹ:
לִבְשָׂרוֹ כֻּתֹּנֶת
וַעֲנָק לְצַוָּארוֹ.
וּרְאוּ-נָא חֵן שְׂפָתָיו,
חָכְמָתוֹ הָרַבָּה,
בְּצַפְצְפוֹ "אִמָּא"
וּבְמַלְמְלוֹ "אַבָּא".
הֲיֵשׁ כְּעוֹלָלִי?
הֲיֵשׁ כְּאֶפְרוֹחִי?
אַשְׁרַי שֶׁבְּנִי הוּא
וְאִמּוֹ אָנֹכִי.היש כעוללי?
היש כגוזלי?
מי ייתן וכפניו
כן יאיר מזלי.
הביטו וראו-נא
את-בני בהדרו:
לבשרו כותונת
וענק לצוארו.
וראו-נא חן שפתיו,
חכמתו הרבה,
בצפצפו "אימא"
ובמלמלו "אבא".
היש כעוללי?
היש כאפרוחי?
אשרי שבני הוא
ואימו אנוכי.
מילים: חיים נחמן ביאליק
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: חנינא קרצ'בסקי
|
הֲיֵשׁ כְּעוֹלָלִי?
הֲיֵשׁ כְּגוֹזָלִי?
מִי יִתֵּן וּכְפָנָיו
כֵּן יָאִיר מַזָּלִי.
הַבִּיטוּ וּרְאוּ-נָא
אֶת-בְּנִי בַּהֲדָרוֹ:
לִבְשָׂרוֹ כֻּתֹּנֶת
וַעֲנָק לְצַוָּארוֹ.
וּרְאוּ-נָא חֵן שְׂפָתָיו,
חָכְמָתוֹ הָרַבָּה,
בְּצַפְצְפוֹ "אִמָּא"
וּבְמַלְמְלוֹ "אַבָּא".
הֲיֵשׁ כְּעוֹלָלִי?
הֲיֵשׁ כְּאֶפְרוֹחִי?
אַשְׁרַי שֶׁבְּנִי הוּא
וְאִמּוֹ אָנֹכִי.
היש כעוללי? היש כגוזלי? מי ייתן וכפניו כן יאיר מזלי.
הביטו וראו-נא את-בני בהדרו: לבשרו כותונת וענק לצוארו.
וראו-נא חן שפתיו, חכמתו הרבה, בצפצפו "אימא" ובמלמלו "אבא".
היש כעוללי? היש כאפרוחי? אשרי שבני הוא ואימו אנוכי.
|
נוסח "הגינה"
|
[בית שלישי שורות 3 - 4]
בְּמַלְּלוֹ: אִמָּא
וּבְצַפְצְפוֹ : אַבָּא
[בית שלישי שורות 3 - 4] במללו: אמא ובצפצפו : אבא
|
פרטים נוספים
על הגרסה: כך הנוסח לפי הפרסום הראשון בעיתון "הגינה" בשנת תרע"ח, תחת הכותרת "היש כעוללי".
הפרטים מתוך: אוריאל אופק, ספרות הילדים העברית 1900 - 1948 (דביר, תשמ"ח), כרך שני, עמ' 408.
|
נוסח "שתילים"
|
[בית שלישי, שורות 3 - 4]
בְּצַפְצְפוֹׁ "אִמָּא"
וּבְפַטְפְּטוֹ "אַבָּׂא"
[בית שלישי, שורות 3 - 4]
בצפצפו "אמא" ובפטפטו "אבא"
|
פרטים נוספים
על הגרסה: זה הנוסח שהתפרסם במקראה "שתילים" בשנת תרע"ט, תחת הכותרת "אם וילדה".
הפרטים מתוך: אוריאל אופק, ספרות הילדים העברית 1900 - 1948 (דביר, תשמ"ח), כרך שני, עמ' 408.
|
הנוסח ששרה יפה ירקוני
|
הֲיֵשׁ כְּעוֹלָלִי?
הֲיֵשׁ כְּגוֹזָלִי?
הַלְוַאי וּכְאוֹר פָּנָיו
יָאִיר כֵּן מַזָּלִי.
הַבִּיטוּ נָא וּרְאוּ
אֶת בְּנִי בַּהֲדָרוֹ:
לִבְשָׂרוֹ כֻּתֹּנֶת
עֲנָק לְצַוָּארוֹ.
וּרְאוּ-נָא חֵן שְׂפָתָיו,
מַעְיַן חָכְמָה רַבָּה
בְּצַפְצְפוֹ "אִמָּא"
וּבְמַלְמְלוֹ "אַבָּא".
הֲיֵשׁ כְּעוֹלָלִי?
הֲיֵשׁ כְּאֶפְרוֹחִי?
אַשְׁרַי שֶׁבְּנִי הוּא
וְאִמּוֹ אָנֹכִי.
היש כעוללי? היש כגוזלי? הלוואי וכאור פניו יאיר כן מזלי.
הביטו נא וראו את בני בהדרו: לבשרו כותונת ענק לצוארו.
וראו-נא חן שפתיו, מעיין חוכמה רבה בצפצפו "אמא" ובמלמלו "אבא".
היש כעוללי? היש כאפרוחי? אשרי שבני הוא ואימו אנוכי.
|
|
ביצוע:
הקישור הועתק
מקהלת הילדים של כפר בלום 
|
השם הרשמי של השיר על-פי ביאליק: "אֵם וְעוֹלָלָהּ".
דן מירון, "ביאליק: שירים ביידיש, שירי ילדים, שירי הקדשה" (דביר, תשס"א), עמ' 221: שיר כמו-עממי זה נכתב באודסה בשנות המלחמה והמהפכה, שנים בהן כינס ביאליק את שירתו ה"עממית"... השיר התפרסם לראשונה ב"הגנה" (בעריכת [יצחק] אלתרמן ו[יחיאל] הלפרין, כרך א חוברת א תשרי-חשוון תרע"ח, תחת הכותרת "היש כעוללי".
צפו בביצוע של חני דינור משנת 2003.
לשיר לחנים נוספים:
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.
עדכון אחרון: 28.06.2024 17:40:31
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם