לא כוכב

לֹא כּוֹכָב הָיָה זֶה שֶׁנִּצְנֵץ מִלַּיִל, לֹא דְּלֵקָה הָיְתָה זוֹ שֶׁל חֲזִיז פִּתְאֹם זִיק עֵינֵךְ הָיָה זֶה עֵין בְּנוֹת-הַחַיִל וְנַפְשִׁי הָיְתָה זוֹ שֶׁאֻכְּלָה עַד תֹּם. יֵשׁ דְּרָכִים אֲשֶׁר לֹא נִצְעֲדוּ עֲדַיִן, יֵשׁ תַּפּוּחַ עוֹד שֶׁלֹּא נִקְטַף מֵעֵץ. נִשָּׁבַע-נָא יַחַד בְּאִישׁוֹן הָעַיִן שֶׁנִּטְעַם אוֹתָם עוֹד טֶרֶם בּוֹא הַקֵּץ. אוֹר לַבַּת-עֵינֵךְ בִּי לֹא שָׁקַע וָמֵת עוֹד, וּבְלִבִּי תְּלוּיָה דְּמוּתֵך עַל הַקִּירוֹת, אֶת שְׁנֵיהֶם אֶשָּׂא אִתִּי לִשְׂדוֹת-הַקֶּטֶל עִם שְׁנֵיהֶם, כַּלָּה, אֵרֵד לַחֲפִירוֹת.לא כוכב היה זה שנצנץ מליל, לא דליקה היתה זו של חזיז פתאום; זיק עינך היה זה עין בנות-החיל ונפשי היתה זו שאוכלה עד תום. יש דרכים אשר לא נצעדו עדיין, יש תפוח עוד שלא נקטף מעץ. נשבע-נא יחד באישון העין שנטעם אותם עוד טרם בוא הקץ. אור לבת-עינך בי לא שקע ומת עוד, ובליבי תלויה דמותך על הקירות, את שניהם אשא איתי לשדות-הקטל עם שניהם, כלה, ארד לחפירות.

התווים בכתב ידו של מרכדי זעירא.

המילים, בכתב ידו של זעירא.