דמעה

דְּווּיָה אַתְּ דוֹמְעָה וְיוֹקֶדֶת גּוֹלֶשֶׁת מִמְּרוֹם הַלְּחָיַיִם רַכָּה וּמְלוּחָה אַתְּ יוֹרֶדֶת נִתְלֵית בְּשׁוּלֵי-הַשְּׂפָתַיִם. דְּווּיָה אַתְּ דוֹמְעָה וְשׁוֹתֶקֶת נִתְלֶשֶׁת מִלֵּב וְנוֹפֶלֶת חַמָּה וְרַכָּה וְזוֹעֶקֶת וְשׁוּב מְעִירָה אַתְּ גַּחֶלֶת... דויה את דמעה ויוקדת גושלת ממרום הלחיים רכה ומלוחה את יורדת נתלית בשולי-השפתיים. דויה את דמעה ושותקת נתלשת מלב ונופלת חמה ורכה וזועקת ושוב מעירה את גחלת...

התווים, בכתב ידו של זעירא.

מילות השיר, כפי שנמצאו בעזבונו של זעירא.