גבעתי

בָּעֵמֶק, בָּעֵמֶק עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה כְּפַר חֲלוּצִים צָמַח שָׁנָה לִפְנֵי כֵן פֹּה הָיְתָה עֲזוּבָה הָיָה כֹּה שׁוֹמֵם וְנִדָּח. הוֹי גִּבְעָתִי חֲמוּדָה אַתְּ מְאֹד הָעֵמֶק לְמַרְגְּלוֹתַיִךְ הִנָּךְ גִּבְעָתִי הַיָּפָה בַּגְּבָעוֹת וְאֵין עוֹד כָּמוֹךְ פֹּה עֲדַיִן. הָעֵדֶר יוֹצֵא לַמִּרְעֶה הַיָּרֹק טְרַקְטוֹרִים יָשִׁירוּ בְּזֶמֶר זוֹ מַקְהֵלָה אַדִּירָה שֶׁל עָמָל וְאֵין לָהּ לֹא סוֹף וְלֹא גֶּמֶר. הוֹי גִּבְעָתִי חֲמוּדָה אַתְּ מְאֹד... בעמק, בעמק על ראש הגבעה כפר חלוצים צמח שנהל פני כן פה הייתה עזובה היה כה שומם ונידח. הוי גבעתי חמודה את מאד העמק למרגלותייך הנך גבעתי היפה בגבעות ואין עוד כמוך פה עדיין. העדר יוצא למרעה הירוק טרקטורים ישירו בזמר זו מקהלה אדירה של עמל ואין לה לא סוף ולא גמר. הוי גבעתי חמודה את מאד...