מפליג מלח

מַפְלִיג מַלָּח, מַפְלִיג הַרְחֵק, הַיָּם שָׁחֹר וָקַר, אַךְ בְּלִבּוֹ בּוֹעֵר, דּוֹלֵק הַצֶּלֶם הַיָּקָר... וְשָׁר הוּא שִׁיר עַל יָם סוֹעֵר, וְעַל כּוֹכָב הוּא שָׁר וְעוֹד עַל לֵב אֶחָד בּוֹעֵר שֶׁעַל הַחוֹף... נִשְׁאַר... וְעַל עֵינַיִם שָׁר הַשִּׁיר, וְעַל תַּלְתַּל-זָהָב, וְעַל בַּיִת חַם שֶׁבּוֹ הִשְׁאִיר אֶת זוֹ אֲשֶׁר אָהַב... גּוֹנְחִים גַּלִּים וּמִתְנַפְּצִים - הַיָּם דִּינוֹ יִגְזֹר... עֲזֹר נָא, אֵל, לָאַמִּיצִים לָשׁוּט וְגַם לַחֲזֹר. מפליג מלח, מפליג הרחק, הים שחור וקר, אך בלבו בוער, דולק הצלם היקר... ושר הוא שיר על ים סוער, ועל כוכב הוא שר ועוד על לב אחד בוער שעל החוף... נשאר... ועל עינים שר השיר, ועל תלתל-זהב, ועל בית חם שבו השאיר את זו אשר אהב... גונחים גלים ומתנפצים - הים דינו יגזור... עזור נא, אל, לאמיצים לשוט וגם לחזור.

התווים, בכתב ידו של זעירא.