נשר נשר - עזז פרנקו - זֶמֶרֶשֶׁת

נֶשֶׁר, נֶשֶׁר, אַל תִּגַּע עוֹד, שְׂדֵה-הַקֶּטֶל עוֹד רוֹעֵם, וְהַחֶרֶב חֲזָקָה עוֹד בְּיָדוֹ שֶׁל הַלּוֹחֵם. נֶשֶׁר, נֶשֶׁר, אַל תִּגַּע עוֹד, שְׂדֵה-הַקֶּטֶל כְּבָר שׁוֹמֵם, אַךְ הָרוּחַ מְנִיעָה עוֹד אֶת חַרְבּוֹ שֶׁל הַלּוֹחֵם. נֶשֶׁר, נֶשֶׁר, אַל תִּגַּע עוֹד, שְׂדֵה-הַקֶּטֶל אֵין לוֹ שֵׁם, כִּי לֹא תַּמָּה, לֹא נֻצְּחָה עוֹד מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל הַלּוֹחֵם. נשר, נשר, אל תיגע עוד, שדה-הקטל עוד רועם, והחרב חזקה עוד בידו של הלוחם. נשר, נשר, אל תיגע עוד, שדה-הקטל כבר שומם, אך הרוח מניעה עוד את חרבו של הלוחם. נשר, נשר, אל תיגע עוד, שדה-הקטל אין לו שם, כי לא תמה, לא נוצחה עוד מלחמתו של הלוחם.

מילים: יעקב אורלנד
לחן: מרדכי זעירא

נֶשֶׁר, נֶשֶׁר, אַל תִּגַּע עוֹד,

שְׂדֵה-הַקֶּטֶל עוֹד רוֹעֵם,

וְהַחֶרֶב חֲזָקָה עוֹד

בְּיָדוֹ שֶׁל הַלּוֹחֵם.

נֶשֶׁר, נֶשֶׁר, אַל תִּגַּע עוֹד,

שְׂדֵה-הַקֶּטֶל כְּבָר שׁוֹמֵם,

אַךְ הָרוּחַ מְנִיעָה עוֹד

אֶת חַרְבּוֹ שֶׁל הַלּוֹחֵם.

נֶשֶׁר, נֶשֶׁר, אַל תִּגַּע עוֹד,

שְׂדֵה-הַקֶּטֶל אֵין לוֹ שֵׁם,

כִּי לֹא תַּמָּה, לֹא נֻצְּחָה עוֹד