שדמתי

שנת ההלחנה היא לפי שירונו של אדמון "שדמתי". בכרטסת מאיר נוי (עמ' 741 במקבץ הסרוק) מתועדים דברי אליהו הכהן שהובאו בתכנית "שאלה של טעם" בתאריך 25.2.1989, לפיהם:

השיר חובר בתרפ"ח (1928). חלקו הראשון לקוח משיר בדואי מסביבות שיח'-אבריק ("אל תעלינה בסולמות פן תפצענה את לבי") אותו שמע אדמון מפי קבוצת הרועים מתל-אביב שהתיישבה בשיח' אבריק. אדמון הוסיף לו חלק שני מקורי. השיר נקרא "שיר שדמות יזרעאל".

כמו כן מתועדת בכרטסת נוי (שם, עמ' 740) עדותו של אדמון ברדיו ביום 1.11.1974 כי הלחן חובר ראשון ורק אחר-כך חוברו המילים בבית הקפה "שלג הלבנון". עוד מתועד שם (עמ' 742) כי בעיתון "כתובים" בתאריך 6.11.1930 התפרסמה מודעה לפיה חנה קיפניס שרה את השיר. ככל הידוע קיפניס לא הקליטה את השיר.

העדות על מקור בדואי לחלק מלחן "שדמתי" סותרת עדויות אחרות מאת אדמון. בעדות ברדיו בפני מאיר הרניק בשנת 1963, המובאת אצל ציפי פליישר, "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" (1964), עמ' 303: 

גם "שדמתי" כבר החל אז [סמוך לחיבור השיר הראשון שלו "יה ליל"] מצלצל במוח שלי. הנעימה באה אליי מפני שהייתה שוכנת בתוכי.

ביצועים נוספים:

לצפייה

• העופרים
• הברירה הטבעית עם מירי מסיקה
• ויקטוריה חנה
• אביחי יעקביאן (במסגרת "כיתת השיר השיר" בהדרכת שמעון כהן, אפריל 2015)

להאזנה

• רן אלירן 
• רן אלירן בביצוע מחודש (1975)
• העמרנים
• הדודאים
• משה צדוק
• דוד ד'אור והברירה הטבעית
• רביעיית הדר נויברג
• ברי סחרוף ודניאל זמיר
• יהודית רביץ ומיקי שביב
• אביבה סמדר

מקהלות   שבועות   ט"ו בשבט   שירים קאנוניים