אלגיה

עַל מְלוֹא רֹחַב יָם הַתְּכֵלֶת עַל מְלוֹא רֹחַב אֵין הַסּוֹף גַּלִּים בָּאִים, גַּלִּים נָעִים, לֹא יִסָּפְרוּ מִנִּי רֹב. יוֹמָם שֶׁמֶשׁ כִּי יִשָּׁקֵם וּנְשִׁיקוֹתָיו לַהֲבוֹת אֵל, תַּחַת כַּנְפֵי רָזֵי עוֹלָם כִּי יַסְתִּירֵם דְּמִי הַלֵּיל. בִּמְלֹא רֹחַב הָאֲפִיקִים תַּחְלֹף קָרַת רֶגֶב שֵׁשׁ וּבִרְסִיסֵי שֶׁלֶג קִצְפָּם אַף כָּל מַעֲנֶה רַךְ אֵין יֵשׁ. וּבְאֶפֶס אַהֲבָה צוּר יַחֲבֹקוּ גַּם יָלֹקּוּ אֶדֶן הַר וּבְהִפָּרְדָם תּוּגַת לֵבָב וְכִלְיוֹן נֶפֶשׁ לָמוֹ זָר.על מלוא רוחב ים התכלת על מלוא רוחב אין הסוף גלים באים, גלים נעים לא יספרו מני רוב. יומם שמש כי ישקם ונשיקותיו להבות אל תחת כנפי רזי עולם כי יסתירם דמי הליל דמי הליל. במלוא רוחב האפיקים תחלוף קרת רגב שש וברסיסי שלג קצפם אף כל מענה רך, הן יש. ובאפס אהבה צור יחבוקו גם ילוקו עדן הר ובהיפרדם תוגת לבב וכליון נפש למו זר.