בְּאַרְצֵנוּ יֵשׁ מָקוֹם, בַּבִּקְעָה שֶׁלָּנוּ,
בֵּין גִּלְבֹּעַ וְיַרְדֵּן הָאֲדָמָה הִיא לָנוּ.
אוּצָה אוּץ חַבִּיבִּי
אוּצָה הַבִּקְעָתָה
נָרִיעַ וְנָגִילָה
גַּם אֲנִי גַּם אָתָּה.
בְמִשְּקֵנוּ יֵשׁ לָרֹב סוּסִים וַעֲגָלוֹת,
רוֹצֶה אַתָּה לִהְיוֹת עֶגְלוֹן - עֲלֵה וְקַח הַשּׁוֹט
אוּצָה, אוּץ חַבִּיבִּי...
חֹם הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֵט אֵינוֹ נוֹתֵן מָנוֹחַ,
רוּץ וּטְבֹל בַּמַּעְיָן וְאָז תִּשְׁכַּח שָׁכֹחַ.
סָבִיב צוֹמֵחַ הַדָּגָן בִּשְׂדוֹת הַפַלְחָה,
אִם תֹּאבַד אָז בַּקָּמָה שָׂא עַיִן לְתֵל-מַלְחָה.
אוּצָה, אוּץ חַבִּיבִּי...
יֵשׁ בִּצּוֹת בָּעֲרָבָה עִם יַתּוּשֵׁי קַדַּחַת
הַתְּרוּפָה הִיא הַכִּלָּה וְכָל מִינֵי מִרְקַחַת.
חִידָה פֹּה חַדְנוּ לְכֻלָּם, לְכָל אָח וָרֵעַ
מַהוּ שֵׁם זֶה הַמָּקוֹם? יַגִּיד מִי שֶׁיּוֹדֵעַ!
אוּצָה, אוּץ חַבִּיבִּי...
בארצנו יש מקום, בבקעה שלנו,
בין גלבוע וירדן האדמה היא לנו.
אוצה אוץ חביבי
אוצה הבקעתה
נריע ונגילה
גם אני גם אתה.
במשקנו יש לרוב סוסים ועגלות,
רוצה אתה להיות עגלון - עלה וקח השוט
אוצה, אוץ חביבי...
חום השמש הלוהט אינו נותן מנוח,
רוץ וטבול במעין ואז תשכח שכוח.
סביב צומח הדגן בשדות הפלחה,
אים תואבד אז בקמה שא עיין לתל-מלחה.
אוצה, אוץ חביבי...
יש ביצות בערבה עים יתושי קדחת
התרופה היא הכילה וכל מיני מרקחת.
חידה פה חדנו לכולם, לכל אח ורע
מהו שם זה המקום? יגיד מי שיודע!
אוצה, אוץ חביבי...
מילים: יצחק צבי גפני
לחן: עממי יידי
|
עוזית דגן 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
|
על השיר
המחבר יצחק-צבי גפני, משורר וסופר, יליד פ"ת, ממייסדי קיבוץ מעוז-חיים. (1911- 1998). מוסרת עוזית דגן, בתו של המחבר:
השיר נכתב בשנת 1940 על התקופה החלוצית של הקמת קיבוץ מעוז-חיים בעמק בית-שאן. השיר נכתב לפי המנגינה של השיר "האט א איד א- וייבלע".
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות
עדכון אחרון: 28.08.2024 03:13:12
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם