כבר מאוחר מדי

הָאִישׁ מִתְיַגֵּעַ, נֶחְפָּז, מִתְגַּעְגֵּעַ, רוֹדֵף אֶת הָאֹשֶׁר, עָף-מְמַהֵר טִפְּשׁוֹן שֶׁכָּמוֹהוּ - אָשְׁרוֹ הִנֵּה פֹּה הוּא, אַךְ הוּא הָלְאָה, הָלְאָה, רָץ כְּעִוֵּר. וּכְשֶׁהוּא מִתְעוֹרֵר וּמֵבִין - רוֹאֶה הוּא: רֹאשׁוֹ כְּבָר הִלְבִּין. כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי, כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי, עָבַר הַזְּמַן, אֵין לְהָשִׁיב אֶת מַה שֶּׁאֵין. כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי, כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי, לַשָּׁוְא, לַשָּׁוְא אַתָּה בּוֹכֶה וּמִתְחַנֵּן. הִתְעוֹפְפוּ יְמֵי חַיֶּיךָ, תַּמּוּ כְּעָשָׁן. גַּבְּךָ כָּפוּף, כֵּהוֹת עֵינֶיךָ, נוּמָה נָא וִישַׁן. כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי, כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי, עָבַר הַזְּמַן, הַכֹּל נִגְמַר, כְּבָר מְאֻחָר. קָרְאוּ אוֹתָהּ חַוָּה, אוֹתוֹ הִיא אָהָבָה, עָבְדָה בֶּחָצָץ הִיא... פֶּה שׁוֹשַׁנִּים. וְהוּא - עִם חָלִיל הוּא, כֵּן, זִיפְזִיף הוֹבִיל הוּא, וְשָׁר לָהּ, רַק שָׁר לָהּ... עֶשֶׂר שָׁנִים. עַכְשָׁו הוּא עַסְקָן מְהֻלָּל וְהִיא עַסְקָנִית, וּבִכְלָל... כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי, כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי, עָבַר הַזְּמַן, אֵין לְהָשִׁיב אֶת מַה שֶּׁאֵין. כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי, כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי, לָשִׁיר? חַה חַה! אֵין פְּנַאי אֲפִלּוּ לְטַלְפֵּן. הַלּוֹ... הַלּוֹ... יְמֵי חַיֵּינוּ מִהֲרוּ לָנוּס. הַלּוֹ... הַלּוֹ... כֵּהוֹת עֵינֵינוּ... הַמִּסְפָּר תָּפוּס. כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי, כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי, הַזְּמַן עָבַר, הַכֹּל נִגְמַר. כְּבָר מְאֻחָר. שׁוֹמְעִים אָנוּ טוֹנִים שֶׁל לוֹרְד וִינְטֶרְטוֹנִים, the national home - דַּי הוּא גָּדַל! נַפְסִיק אוֹתוֹ – יֶס סֶר! נַחְנִיק אוֹתוֹ – יֶס סֶר! קַצֵּץ נְקַצֵּץ בּוֹ... סְטוֹפּ וַחֲסַל! זֹאת קָרָאנוּ, שָׁמַעְנוּ, אֲבָל... לְחַסֵּל, אֲדוֹנִי, לֹא תּוּכַל. כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי, כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי, כְּבָר לֹא יַשְׁפִּיעוּ הַבְּרָקִים וְהָרוּחוֹת. כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי, כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי, I'm very sorry sir, חֲבָל עַל הַכֹּחוֹת. הַכְרָזָה עוֹלָה, יוֹרֶדֶת, אַךְ הַגְּזָר נִגְזַר, פֹּה לָעָם תִּהְיֶה מוֹלֶדֶת, לֹא יוֹעִיל דָּבָר. כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי, כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי, כְּבָר מְאֻחָר, עָבַר הַזְּמַן, אֲנַחְנוּ כָּאן!האיש מתייגע נחפז, מתגעגע רודף את האושר עף ממהר טפשון שכמוהו אושרו הנה פה הוא אך הוא הלאה הלאה רץ כעיוור וכשהוא מתעורר ומבין רואה הוא: ראשו כבר הלבין כבר מאוחר מדיי כבר מאוחר מדיי עבר הזמן אין להשיב את מה שאין כבר מאוחר מדיי כבר מאוחר מדיי לשווא, לשווא אתה בוכה ומתחנן התעופפו ימי חייך תמו כעשן גבך כפוף, כהות עיניך נומה נא וישן כבר מאוחר מדיי כבר מאוחר מדיי עבר הזמן, הכל נגמר, כבר מאוחר קראו אותה חווה אותו היא אהבה עבדה בחצץ היא,,, פה שושנים והוא - עם חליל הוא כן, זיפזיף הוביל הוא ושר לה, רק שר לה עשר שנים עכשיו הוא עסקן מהולל והיא עסקנית ובכלל כבר מאוחר מדיי כבר מאוחר מדיי עבר הזמן, אין להשיב את מה שאין כבר מאוחר מדיי כבר מאוחר מדיי לשיר? חה חה, אין פנאי אפילו לטלפן הלו הלו... ימי חיינו מיהרו לנוס הלו הלו... כהות עינינו המספר תפוס כבר מאוחר מדיי כבר מאוחר מדיי הזמן עבר, הכל נגמר, כבר מאוחר שומעים אנו טונים של לורד וינטרטונים the national home די הוא גדל! נפסיק אותו, יס סר נחניק אותו, יס סר קצץ נקצץ בו - סטופ וחסל! זאת קראנו שמענו אבל לחסל אדוני לא תוכל כבר מאוחר מדיי כבר מאוחר מדיי כבר לא ישפיעו הברקים והרוחות כבר מאוחר מדיי כבר מאוחר מדיי I'm very sorry sir חבל על הכוחות הכרזה עולה יורדת אך הגזר נגזר פה לעם תהיה מולדת לא יועיל דבר כבר מאוחר מדיי כבר מאוחר מדיי כבר מאוחר, עבר הזמן, אנחנו כאן!