הודי חמודי

זֶה הוּדִי חֲמוּדִי הוּא יֶלֶד קָטָן גָּר הוּא הַרְחֵק שָׁם בְּעֵמֶק בֵּית שְׁאָן עֵינַיִם לוֹ תְּכֵלֶת וְרֹאשׁ לְבַנְבַּן פֶּה לוֹ מָתוֹק מְחַיֵּךְ וּמַקְשָׁן שׁוֹאֵל בְּלִי הֶרֶף הוּא: לָמָּה זֶה כָּךְ? "לָמָּה וְלָמָּה" מַעֲבִיר הוּא בַּסָּךְ הוּדִי חֲמוּדִי, הוּא בֶּן-אֲבִיטַל שְׁאֵלָה רִאשׁוֹנָה אֶת אָבִיהוּ שָׁאַל: לָמָּה טָלֶה עֵת יִפְתַּח אֶת הַפֶּה יוֹדֵעַ לוֹמַר לִי אַךְ מֶה וְרַק מֶה? וְלָמָּה צְבִיָּה הַפָּרָה הַחוּמָה יוֹדַעַת לוֹמַר לִי גַּם מוּ וְגַם מָה? הוּדִי חֲמוּדִי, הוּא בֶּן אֲבִיטַל שְׁאֵלָה שְׁנִיָּה אֶת אָבִיהוּ שָׁאַל: לָמָּה הָעֵגֶל הָרָץ לַמֶּרְחָב שׁוֹלֵחַ לְמַעְלָה לְמַעְלָה זָנָב וְלָמָּה צְנוֹנִית קְטַנָּה, אֲדֻמָּה שׁוֹלַחַת זָנָב דַּק אֶל תּוֹךְ אֲדָמָה? הוּדִי חֲמוּדִי, הוּא בֶּן אֲבִיטַל שְׁאֵלָה שְׁלִישִׁית אֶת אָבִיהוּ שָׁאַל: לָמָּה הַשֶּׁמֶשׁ תָּמִיד הוּא רִאשׁוֹן לָרֶדֶת בָּעֶרֶב, לִשְׁכַּב וְלִישֹׁן וְלָמָּה יָרֵחַ הוּא דַּוְקָא בַּלֵּיל יוֹצֵא מִבֵּיתוֹ וְהוֹלֵךְ לְטַיֵּל? "לָמָּה וְלָמָּה" רַבּוֹת עוֹד שָׁאַל הוּדִי חֲמוּדִי, הוּא בֶּן אֲבִיטַל לָמָּה אוֹהֵב כֹּה הַצֵּל אֶת הָעֵץ? מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב אֶצְלוֹ הוּא רוֹבֵץ לָמָּה בּוֹרֵחַ הַצֵּל מֵהָאוֹר – הַשֶּׁמֶשׁ מֵצִיץ בּוֹ, נָסוֹג הוּא אָחוֹר. לָמָּה הָרוּחַ מַכֶּה אִילָנוֹת? וְלָמָּה בּוֹכִים כֹּה יוֹנִים וְיוֹנוֹת? לָמָּה כְּנָפַיִם נִתָּנוּ רַק עוֹף? וְעוֹד הוּא שׁוֹאֵל בְּלִי קֵץ וּבְלִי סוֹף. אַךְ תַּעֲנֵהוּ אִם כָּךְ וְאִם כָּךְ וְ"לָמָּה" חָדָשׁ אָז מִפִּיהוּ יִצְמַח.זה הודי חמודי הוא ילד קטן, ‏גר הוא הרחק שם בעמק בית שאן• ‏לה, לה, לה… ‏ עיניים לו תכלת וראש לבנבן, פה לו מתוק, מחייך ומקשן• לה, לה, לה ..... ‏ שואל בלי הרף הוא: למה זה כך? "למה ולמה" מעביר הוא בסך, ‏הודי חמודי הוא בן אביטל, שאלה ראשונה את אביהו שאל: ‏ למה טלה עת יפתח את הפה, יודע לומר לי אך "מה" ורק "מה" ‏ ולמה צביה, הפרה החומה, ‏יודעת לומר לי גם "מו" וגם "מה"? ‏ הודי חמודי הוא בן אביטל, שאלה שנייה את אביהו שאל: ‏ למה העגל, הרץ למרחב, שולח למעלה למעלה זנב? ‏ "למה ולמה" רבות עוד שאל, זה הודי חמודי הוא בן אביטל: ‏ אך תענהו אם ככה או כך - ו"למה" חדש אז מפיהו יצמח. זה הודי חמודי הוא ילד קטן, ‏גר הוא הרחק שם בעמק בית שאן. לה, לה, לה ... ‏

מקור: "נחום נרדי: 75 שירי ילדים", רנן, 1947, עמוד 6-7