מילים: משה דפנא
לחן: נחום נרדי (טקסטים נוספים בלחן זה)
|
אופירה גלוסקא 
עיבוד: אריה לבנון
ניצוח: אריה לבנון ליווי: תזמורת ההקלטות של רשות השידור/קול ישראל שנת הקלטה: 10-11.1972 מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית |
אסתר עופרים  ביצוע:
עליזה גבאי 
נכלל בתקליט: שירים ומנגינות לגני ילדים ולכתות הנמוכות של בתי הספר העממיים
יפה ירקוני 
ניצוח: חנן וינטרניץ
ליווי: להקת וינטרניץ
שנת הקלטה: 1965
נכלל בתקליטון: יפה ירקוני שרה אמא יקרה
אהובה צדוק  ביצוע:
מקהלת בית הספר סוקולוב 
פסנתר: פסנתרן/נית לא מזוהה
שנת הקלטה: 18.3.1951
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
שרה יערי  ביצוע:
אסתר גמליאלית  ביצוע:
אהובה צדוק 
מקור: תקליטון 615 בחברת "מקולית"
בליווי פסנתר. שם הפסתנרן/נית אינו ידוע. הליווי פחות וירטואוזי מאשר בעיבוד נחום נרדי.
תודה לאבי תדמור על ההקלטה.
חבורת שהם 
את השיר (במקור שמו "למה?"), כתב משה דפנא על נכדו אהוד, כשזה היה בן שלוש.
כילד שנא אהוד את השיר. מספרים שבעת מלחמת העצמאות, כאשר כולם ישבו במקלט, השמיעו שם את השיר ומיד קם אהוד וברח החוצה, על אף שהקיבוץ היה אז תחת הפגזה כבדה. כשהתבגר למד לאהוב את השיר. בעקבות נפילתו במלחמת יום הכיפורים הפך "הודי חמודי" להיות גם שיר לזכרו.
על הודי החמודי (תודה לרחל עזריה ולרותי פריד):
אהוד דפנא נולד ב-3.3.1939 ברעננה, אך גדל בקיבוץ מעוז חיים שבעמק בית שאן. כנער אהב לטייל, הצטיין באקרובטיקה וברכיבה על סוסים. במועד הגיוס לצה"ל החליט להיות חייל קרבי, אך בגלל שהיה רזה מאוד ניסה לפטם את עצמו כדי לעבור את המבדקים. הפטנט עבד והוא התקבל לשריון, סיים שני קורסים לקצינים (חיל רגלים ושריון) ופעל כמפקד מחלקת חרמ"ש. אחרי שירותו הצבאי שב למעוז חיים וריכז את ענף הבקר, אליו היה קשור מאוד. הוא התחתן ועבר לגור בכרמיאל, שם נולד בנו, ואחר כך עבר לבאר שבע.
במלחמת ששת הימים היה דפנא מפקד מחלקת סיור. בדרך לג'נין הוא נפצע בפניו ובגופו וכף רגלו שותקה. למרות שנקבעה לו נכות הוא דרש לחזור ליחידה קרבית והסתיר את הפגם ברגלו. בשנת 1970 הצטרף לצבא קבע ושירת בתפקידי פיקוד שונים בחיל השריון, בהם קצין אג"ם.
באוגוסט 1973 סיים אהוד – הודי בפי חבריו – את שירות הקבע, ושב למעוז חיים. הוענקו לו אות מלחמת ששת הימים וציון לשבח על פעילות שריון שיזם בלבנון. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים הגיע בכוחות עצמו לרמת הגולן. הוא הקים פלוגה משיירי טנקים וצוותים והשתתף בקרבות הבלימה ובשני הניסיונות לכבוש את תל שמס. במהלך ניסיון בלימה של חיל רגלים ושריון סורי נפגע דפנא מפגז נ"ט, ונהרג. לאחר מותו הועלה לדרגת רס"ן והוענק לו עיטור העוז.
הודי היה בן בכור, אח ליעל, יואב וגלעד (גילי).
אף-על-פי שאביו (אביטל) היה הצלם של הקיבוץ, הודי לא אהב להצטלם ולאחר מותו, נשארה בקושי תמונה להנצחתו.
ראו גם כתבה בעתון "מעריב" מיום 15.1.1971, מודבקת בכרטסת מאיר נוי (עמ' 1366 במקבץ הסרוק).
ביצועים נוספים:
- שולה חן
- נתן דטנר (סרטון מתוך "מאה שירים ראשונים" חלק ב, תזמון 24:00)
- שושנה דמארי בליווי נחום נרדי (סרטון, תזמון 30:22)
- עוזי (מאירי?), אופירה גלוסקא, ריקי מנור ודודו זכאי - כאן
- רוחמה רז
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תיווי: הלל אילת