על הרי הגלבוע

עַל הָרֵי הַגִּלְבּוֹעַ בִּמְקוֹם נֶשֶׁר קַל יָטוּס, בִּמְקוֹם שֶׁמֶשׁ לֹא לוֹהֶטֶת אַף בְּעֶצֶם יוֹם תַּמּוּז. שָׁם עַל מַעְיָן זַךְ כַּבְּדֹלַח, עָיֵף, יָגֵעַ וְנִרְגָּשׁ, עִם בַּחוּרָה יַלְדַּת חֶמֶד, עֶלֶם צָעִיר שָׁם נִפְגָּשׁ. וַיִּצְטַמְּדוּ הַשְּׂפָתַיִם, הִתְלַכְּדוּ הַלְּבָבוֹת. הֵד הַנְּשִׁיקוֹת הַשּׁוֹבֵבוֹת הִתְפַּשֵּׁט לוֹ בַּסְּבִיבָה. עָבְרוּ יָמִים, חָלְפוּ שָׁנִים, בַּחוּרַת חֶמֶד נִשְׁאֲרָה לְבַד, אַף הָעֶלֶם בֵּין הֶהָרִים שׁוּב תּוֹעֶה, גַּלְמוּד בָּדָד.על הרי הגלבוע במקום נשר קל יטוס, במקום שמש לא לוהטת אף בעצם יום תמוז. שם על מעיין זך כבדולח, עייף יגע ונרגש, עם בחורה ילדת חמד, עלם צעיר שם נפגש. ויצטמדו השפתיים, התלכדו הלבבות. הד הנשיקות השובבות התפשט לו בסביבה. עברו ימים, חלפו שנים, בחורת חמד נשארה לבד, אף העלם בין ההרים שוב תועה, גלמוד בדד.

חסיה שוורצמן ויצחק גוטמן מבצעים את השיר "על הרי הגלבוע" במסיבת מושב במרחביה, 1985 (ר' פרטים לעיל בהערות ההקלטה).