מילים: זאב ז'בוטינסקי
לחן: נחום נרדי כתיבה: תרפ"ו 1926, פאריס
|
הבנימינים  |
מקהלת רון דור  ביצוע:
שמעון פלמן 
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
הקליטו: רויטל, טל, יפתח ורותי - קבוצה מס' 6 של סטודנטים בסדנה לאתנומוסיקולוגיה של אוניברסיטת בר אילן.
הוקלט במסגרת: סדנת אתנומוסיקולוגיה בראש פינהבת-עמי זמירי 
שנת הקלטה: 16.7.1997
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 1:47:24).
שנים רבות (עד 2018) היה מלחין השיר עלום, עד שמצא ההיסטוריון יוסף קיסטר ידיעות בעיתון "הצפון" מאוקטובר 1926 הקושרות את נרדי להלחנת השיר. נרדי הלחין את השיר לכבוד ביקורו של ז'בוטינסקי בארץ ישראל, ביקור שסוקר בהרחבה בעיתון זה. השיר בוצע בידי מקהלה באירוע חגיגי שכלל מאות משתתפים וכן בקונצרט מיצירותיו של נרדי שפורסם ב"דבר" באפריל 1927.
ב-1930 נכלל השיר בדף שירה שערך דב פרנקל לכבוד אירוע יובל החמישים להולדת ז'בוטינסקי. הדף חולק למשתתפי האירוע והכיל שישה שירים, מולחנים כולם, כך שבסבירות גבוהה זומרו השירים בפי משתתפי האירוע. מכך ניתן ללמוד שלחן "שיר הדגל" כבר היה מוכר מאוד בציבור, אולם לא צוינו בדף שמות המלחינים. פרנקל כלל בדף חמישה בתים בלבד וציין את מספרם הסידורי: 1, 2, 9, 10, 11, ובכך כנראה קבע את נוסחו הקאנוני של השיר המזומר, שכן על-פי גרשון סתיו, חוקר שירי בית"ר והמחתרות, אלה הבתים המושרים עד היום בקיני בית"ר.
בתווים שאותרו בארכיון מכון ז'בוטינסקי, ובהם עיבוד השיר לשני קולות, מצוין הקרדיט "מנגינה רוסית", אך לא אותר עד כה שיר רוסי בלחן זה. גם תווים בכתב-ידו של נרדי או באחד משירוניו אין נמצא, אך בתנועת בית"ר לא ידוע על לחן קודם לשיר זה, אחד השירים הקאנוניים ביותר בתנועה, שניתן היה לשייך לנרדי. כך שקביעת נרדי כמלחין השיר אינה מוחלטת, אך הסבירות לכך גבוהה ביותר.
קראו עוד על נוסחי השיר ועל גילוי המלחין במאמר מאת גרשון סתיו המובא להלן.
כותב דן מירון, "תרומתו של זאב ז'בוטינסקי לשירה העברית המודרנית", עמ' 243:
כל מי שיניח את "שיר הדגל" לצד שירו של צבי שץ "הצוואה" [...] יבחין בזיקה ההדוקה של השירים זה לזה – זיקת חיקוי שעל סף הפלגיאט [...] השירים דומים זה לזה דמיון חשוד, ואם אין שניהם חיקויים של מקור שלישי (שאותו יש לחפש בשירה הרוסית, אשר הן ז'בוטינסקי הן שץ היו אמונים עליה), כי אז האחד מהם שימש מקור לשני. השיר הראשון בין השניים הוא, כמובן, שירו של שץ, שנכתב בשנת תר"ף (לעומת שירו של ז'בוטינסקי שנכתב בתרפ"ו), כשנה לפני שהמחבר נרצח עם בני משפחת יצקר (משפחת אשתו של שץ), והסופרים י"ח ברנר ויוסף לואידור בבית שבפרדס הסמוך ליפו בפרעות של מאי 1921. אומנם שירו של שץ נותר בעיזבון ולא נדפס אלא במהדורה הראשונה של "על גבול הדממה", שראתה אור בשנת תרפ"ט; אבל עובדה זו אינה מסירה את החשד מז'בוטינסקי, אלא להפך – היא מגבירה אותו. שץ היה חייל הגדוד העברי; את שירו כתב במחנה הגדוד ברפיח בתקופה שז'בוטינסקי שהה בארץ-ישראל ופקד את 'חייליו' תכופות [...] העובדה שהשיר, שז'בוטינסקי, כנראה, ראה בכתב יד, לא פורסם ברבים אלא שלוש שנים לאחר פרסומו של "שיר הדגל", מעלה את האפשרות הלא נעימה שז'בוטינסקי סמך על כך שהמחבר המת לא ימחֶה על השימוש שנעשה ברכושו היצירתי המועט ושהשיר של שץ כלל לא יפורסם (הן כבר חלפו חמש שנים מעת רציחתו של שץ וכתביו עדיין לא כונסו). ייתכן כי אילו היו כתבי שץ רואים אור לפני פרסום "שיר הדגל", היה ז'בוטינסקי מציין את חובו לשיר "הצוואה"; אבל הם הופיעו אחרי פרסום "שיר הדגל" כיצירה מקורית לכל דבר, ובעת ש"על גבול הדממה" יצא לרשות הרבים, כבר נבצר מז'בוטינסקי להודות בכך בלא שיסב לעצמו מבוכה גדולה ואף ייתן נשק בידי מי מיריביו הפוליטיים שהיה מעוניין להכפישו אישית. מותר לומר כי אפילו יימצא לשני השירים – זה של שץ וזה של ז'בוטינסקי – מקור רוסי משותף, עדיין מדובר כאן בכישלון חמור של ז'בוטינסקי, שלא ציין בשום מקום לא את המקור הזה ולא את שירו של שץ, שהיה מוכר לו, כנראה. הכישלון צורב במיוחד משום שמדובר כאן בגזלת כבשת הרש של חלוץ ולוחם, שנרצח בהיותו בן שלושים ואחת ומותו קטע את פעילותו הספרותית העברית.
על דברים אלה מגיב יוסף קיסטר, חוקר תולדות כוח המגן העברי בתקופת המנדט, בסוף הספר "אילן מצל בגיא", תחת הכותרת "הצוואה והדגל – הערת העורך". בהערתו מציין קיסטר כי שירו של שץ נכתב בתשרי שנת תר"ף (ספטמבר 1920) אך ראה אור רק בשנת תרפ"ט (1929), עם פרסום המהדורה הראשונה של ספרו "על גבול הדממה", בעוד ששירו של ז'בוטינסקי, "שיר הדגל", ראה אור בשנת תרפ"ו (1926), כשש שנים אחרי כתיבתו של השיר ע"י שץ ושלוש שנים לפני הוצאתו לאור. מאחר ששץ נרצח בשנת 1921, נשאלת השאלה איך הגיע אם הגיע בכלל שירו של שץ לז'בוטינסקי. קיסטר טוען שאין כל בסיס לטענתו של פרופ' מירון על פגישה שהייתה בין ז'בוטינסקי לבין שץ. במכון ז'בוטינסקי בישראל מצוי תיעוד מסעותיו של ז'בוטינסקי ברחבי העולם וכן תיעוד של האיגרות ששיגר לאישים ולמוסדות, ובהן הקפיד לרשום תאריך ומיקום. כך גם בפרסומים ספרותיים ובמאמרים שכתב. גם על פי תיעוד אשר שץ עצמו כתב, שבו ציין את אירועי התקופה, אין אזכור לפגישה אישית עם ז'בוטינסקי או הצגת שירו בפניו. (תודה לגרשון סתיו)
מאיר נוי מציין בכרטסת שלו כי זהו "שיר אגודות הסטודנטים הלאומיות". נשמח לביאור ההערה.
לשיר לחנים נוספים:
- גרשון סתיו איתר את השיר בגנזכי ז'בוטינסקי (תחת השם "שיר הצבעים") מותאם ללחן "שיר החלוצים" (לחן לא ידוע 1).
- לחן מאת דדי שלזינגר שהופיע בתקליט "משירי זאב ז'בוטינסקי" בביצועו של שלמה ארצי (1973)
- לחן של נחום היימן בביצוע השני-שרים שהולחן ב-2010 לתקליטור "באור ובסתר - משירי העוז והמרי"
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
עיבוד לשני קולות ממקור לא ידוע. על הקרדיט השגוי-כנראה "מנגינה רוסית" ראו לעיל ב"על השיר".
מתוך "כתבים", כרך "שירים", בהוצאת ערי ז'בוטינסקי, ירושלים, תש"ז.
מתוך עיתון "הצפון", גיליון כ"ח, יום שישי, כ"ג בתשרי תרפ"ז (1 באוקטובר 1926).
מאמר מאת גרשון סתיו על השיר ועל גילוי מלחינו.