הורה פלמ"ח

לְאַרְצֵנוּ בָּא אָבִיב וְנָעִים הָעֶרֶב. מָה יָּפִיתָ לִי, חָבִיב! כָּךְ בְּכוֹבַע גֶּרֶב. אֶל תִשְׁכַּח, בַּפַּלְמַ"ח בַּפַּלְמַ"ח בַּחוּרִים כָּאֶרֶז. אֵשׁ, גָּפְרִית וּבְלוֹרִית עֲלוּמִים, עֲלוּמִים וָמֶרֶץ. הֵן חָמוּץ הוּא הַלִּימוֹן אַךְ מָתוֹק הַדְּבָשׁ הוּא יֵשׁ חַיָּל בַּמּוֹעֲדוֹן אֶת לִבִּי כָּבַשׁ הוּא. אֶל תִשְׁכַּח... הַיְּלָדִים גּוֹרְמִים צָרוֹת לֹא רוֹצִים בַּנָּנִים אַךְ בִּשְׁעַת הַפְּעֻלּוֹת כֻּלָּם חֶבְרֶה'מָאנִים אֶל תִשְׁכַּח... אָצָה רָצָה בַּחוּרָה לֹא לְנֶשֶׁף חֵשֶׁק. מְחַכִּים לָהּ בַּעֶמְדָּה חֲבֵרִים לַנֶּשֶׁק. אֶל תִשְׁכַּח... זֹאת אַרְצֵנוּ בְּעָמָל וּבְעוֹז נִגְאֶלֶת, כֹּה לֶחָי, בָּחוּר-חַיָּל כֹּה לֶחָי, חַיֶּלֶת. אֶל תִשְׁכַּח... לָנוּ יֵשׁ אוֹיְבִים לָרוֹב זֶה שְׁנוֹת אַלְפַּיִם אַךְ נוּכַל לָהֶם סוֹף-סוֹף וְנִשְׁתֶּה לְחַיִּים. אֶל תִשְׁכַּח... לארצנו בא אביב ונעים הערב. מה יפית לי, חביב! כך בכובע גרב. אל תשכח, בפלמ"ח בפלמ"ח בחורים כארז. אש, גפרית ובלורית עלומים, עלומים ומרץ. הן חמוץ הוא הלימון אך מתוק הדבש הוא יש חיל במועדון את ליבי כבש הוא. אל תשכח... הילדים גורמים צרות לא רוצים בננים אך בשעת הפעולות כולם חברה'מאנים אל תשכח... אצה רצה בחורה לוא לנשף חשק. מחכים לה בעמדה חברים לנשק. אל תשכח... זאת ארצנו בעמל ובעוז נגאלת, כה לחי, בחור-חיל כה לחי, חילת. אל תשכח... לנו יש אויבים לרוב זה שנות אלפיים אך נוכל להם סוף-סוף ונשתה לחיים. אל תשכח...

 המילים בכתב ידה של המחברת; תווים בפרסום בדיד בהוצאת "צליל".