דבש וזפת (חנה'לה התבלבלה)

יוֹם שְׁלִישִׁי, תַּרְפַּ"ח, פָּרָשַׁת "וַיֵּלֶךְ", חֲתֻנָּה הָיְתָה בָּעִיר, חַנָּה'לֶה רָצְתָה בְּבֵן שֶׁל מֶלֶךְ, אַךְ הִסְכִּימָה לְבֵן גְּבִיר. כָּל הַבַּחוּרִים סְבִיבָהּ הִתְרַתְּחוּ בְּלֶהָבָה וְהִתְרַכְּכוּ כְּמוֹ שַׁעֲוָה, אֵין עַל מַה לְּהִתְפַּלֵּא כִּי לִבָּם הָיָה חוֹלֶה, אָהֲבוּ אֶת חַנָּה'לֶה. יֶרַח-דְּבַשׁ אַחֲרֵי הַחֲתֻנָּה, זֶפֶת אַחֲרֵי הַדְּבַשׁ. הֶחָתָן לְאָב רָצָה לִהְיוֹת וּבֵן מֵחַנָּה'לֶה דָּרַשׁ. חַנָּה'לֶה עָנְתָה לוֹ: "פֶה זֶה לֹא טוֹב וְלֹא יָפֶה, לֹא אֶרְצֶה וְלֹא אֹבֶה! אִם תִּרְצֶה בְּבֵן אוֹ בַּת לֵךְ עֲשֵׂה לְךָ לְבַד, חֹפֶשׁ פְּעֻלָּה לַפְּרָט. יוֹם שְׁלִישִׁי, תַּרְפַּ"ט, פָּרָשַׁת "וַיֵּלֶךְ", בְּרִית מִילָה הָיְתָה בָּעִיר, הַסְּעֻדָּה הָיְתָה כְּיַד הַמֶּלֶךְ, מַטְעַמִּים כְּיַד הַגְּבִיר. חַנָּה'לֶה הִתְבַּלְבְּלָה מַה פִּתְאֹם בְּרִית מִילָה? וְהִיא עוֹדֶנָּה בְּתוּלָה. גַּם הַבַּעַל לֹא זָכַר אֵיךְ זֶה בָּא לוֹ בֵּן זָכָר, אַךְ זֶה הָיָה כְּבָר מְאֻחָר. אָז שְׁנֵיהֶם לָרַב הָלְכוּ וְאָמְרוּ לוֹ כָּכָה כָּךְ: זוֹ אוֹמֶרֶת "לֹא שֶׁלִּי!" וְזֶה אוֹמֵר "זֶה כֵּן שֶׁלָּךְ!". אָז הָרַבִּי הִתְעַנְיֵן, דָּבָר כָּזֶה לֹא יִתָּכֵן. שְׁנֵיהֶם מַכְחִישִׁים בַּבֵּן! נְחַכֶּה עַד שֶׁיִּגְדַּל וַאֲזַי אֶת פִּיו נִשְׁאַל: "אֵיךְ זֶה בָּאתָ מְנֻוָּל?"יום שלישי, תרפ"ח, פרשת וילך חתונה היתה בעיר חנה'לה רצתה בבן של מלך אך הסכימה לבן גביר כל הבחורים סביבה התרתחו בלהבה והתרככו כמו שעווה אין על מה להתפלא כי ליבם היה חולה אהבו את חנה'לה ירח דבש אחרי החתונה זפת אחרי הדבש החתן לאב רצה להיות ובן מחנה'לה דרש חנה'לה ענתה לו: פה זה לא טוב ולא יפה לא ארצה ולא אובה! אם תרצה בבן או בת לך עשה לך לבד חופש פעולה לפרט יום שלישי תרפ"ט פרשת וילך ברית מילה היתה בעיר הסעודה היתה כיד המלך מטעמים כיד הגביר חנה'לה התבלבלה מה פתאום ברית מילה והיא עודנה בתולה גם הבעל לא זכר איך זה בא לו בן זכר אך זה היה כבר מאוחר אז שניהם לרב הלכו ואמרו לו ככה כך: זו אומרת "לא שלי" וזה אומר "זה כן שלך" אז הרבי התעניין דבר כזה לא ייתכן שניהם מכחישים בבן נחכה עד שיגדל ואזיי את פיו נשאל איך זה באת מנוול?