|
מילים: יעקב אורלנד
לחן: מרדכי זעירא כתיבה: 1939
|
חבורת שהם
שנת הקלטה: 2000
מקור: תקליטור של חבורת שהם שיר הלגיונות נכלל גם בתקליטור של חבורת שהם "הגדודנים", אולי בעיבוד אחר. נכלל בתקליטור: שירים היוצאים מן הלב |
פרטים נוספים
סידור בלרסקי
מקור: מארז התקליטונים Songs of Palestine מס' H17-531 בחברת Besa Records
ההקלטה הזאת בלבד תואמת את התווים בסוף תיבה 3. אפשר שהיא הנוסח המקורי.
המקהלה לזמר עם
ניצוח: בתיה שטראוס
שנת הקלטה: 9.12.1965
בליווי הרכב כלי.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
שושנה דמארי
ליווי: תזמורת גלי צה"ל
שנת הקלטה: 14.9.1954
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
מקהלת הפועלים על שם צדיקוב
מקור: היה היו זמנים - מצעד פזמוני הישוב
השיר כולל מלל בתחילה ואינו מושר במלואו.
משתתפי התקליט "שירי המלחמה האחרונה"
שנת הקלטה: 1965
הקלטה חיה במופע “בימות” לזכר עשרים שנה לניצחון על גרמניה במלחה"ע ה-2 – מקהלת גברים ותזמורת בניצוח י. גרציאני
נכלל בתקליט: שירי המלחמה האחרונהביצועים נוספים:
- אריק לביא ויפה ירקוני (תזמון 1:28)
- חבורה לא מזוהה, כנראה מתוך "שרתי לך ארצי"
- להקת 25 שנה לעין כרמל
מתוך הספר 'היו לילות', עמ' 157:
במלחמת העולם השניה התגייסו יהודי ארץ ישראל לעזרת בנות הברית במלחמתן נגד הצורר הנאצי. השיר שחובר בסוף 1939 בפרוץ המלחמה, נעשה להמנון הבלתי רשמי של התגייסות יהודי העולם למלחמה בנאצים ונוגן על ידי התזמורות הצבאיות במצעדי היחידות העבריות במחנה 'סרפנד', בתל אביב, בקהיר ובאלכסנדריה. בשיר הזה פתח רדיו ירושלים את תכניתו 'השעה העברית' ושידר אותו לעיתים קרובות במשך חמש שנות המלחמה.
יעקב אורלנד בריאיון לציפי פליישר, 20.2.1963, "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" [1964], עמ' 378:
השיר יועד לתכנית "המטאטא" בבימוי מרדכי אולרי נוז'יק, סטירה על עיריית תל אביב. אחד הקטעים שם תיאר את פועלי הניקיון שהם הולכים ומנקים בסך. והשיר הזה, בגרסתו ההיא (לא כפי שמוכר היום), נתכוון להעלות בגיחוך את כל העניין הזה של הניקיון כפי שהעירייה נתנה אותו. לאחר שהצנזורה פסלה את כל התכנית, נשאר לי מין טקסט כזה עם refrain. נפגשתי שוב עם מיתיא (מרדכי זעירא), הוא עוד גר ברח' טרומפלדור בתל אביב. שיניתי בעצתו מספר מקומות, ויצא שיר צבאי. זה היה על סף מלחמת העולם, וכבר הרגישו את המלחמה.
עדות יעקב אורלנד בפני דן אלמגור (20.7.1975), מתועדת בכרטסת מאיר נוי:
הפתיחה של השיר הייתה אות הרדיו ב"קול ירושלים" כל ימי מלחמת העולם השנייה.
דברי אליהו הכהן ב"קול ישראל" (2.9.1978) מתועדים בכרטסת מאיר נוי:
השיר הושמע לראשונה בפי אשתו של זעירא ב"קול ירושלים" ולמחרת נדפס בעיתונים בטורי החדשות. [לא מצאנו הדפסה כזאת בעיתונים הסרוקים באתר "עיתונות יהודית היסטורית". המילים נדפסו בעיתון "הבוקר", בתאריך 22.10.1941 לאחר שהשיר כבר "התחבב על החיילים והציבור"].
בידיעה בעיתון "הצופה", 8.10.1941, נמסר כי "שיר הלגיונות" הושמע בבית קולנוע מעל גבי תקליט. אין בידינו כל מידע נוסף על הקלטה של השיר בתקופה זו.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
בגרסה זו הבדל קל בסוף תיבה 3. כך נוסח הלחן בהקלטת סידור בלרסקי, ואפשר שזה הנוסח הנכון/המקורי.
מקור: "ספר המועדים. כרך ח: ימי מועד וזיכרון", דביר, תשט"ז, עמוד כ
תיווי: הלל אילת
מספר המעבד אהרן שפי: "ערכתי שני שירים נלהבים של מרדכי זעירא לשיר לכת לתזמורת צבאית. הראשון, "שיר הלגיונות", היה מעין המנון הבריגדה, ונוגן בכל ערב עם פתיחת השידור "קול ירושלים לחייל העברי". השיר השני הוא "הגדודנים". זכיתי להיות מוזמן בגיל 12 [1940 - זֶמֶרֶשֶׁת] לאולפן רשות השידור ברחוב מליסנדה (היום המלכה הלני) להיות נוכח בשידור. התוכנית המלבבת הוגשה ע"י ריטה פרסיץ ואליעזר לובראני, והשתתפו בה חברי תיאטרון "המטאטא". היא כללה גם דרישות שלום לחיילים בארץ, באירופה ובמדבר המערבי."
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.
