עם אחד היינו
העתקת מילות השיר

עַם אֶחָד הָיִינוּ, עַם אֶחָד נֶהִי, כִּי מִמַּקֶּבֶת בּוֹר אֶחָד נֻקַּרְנוּ; יַחְדָּו נַחְלֹקָה גַּם שִׂמְחָה גַּם נֶהִי זֶה שָׁנִים אַלְפַּיִם מֵעֵת נִפְזַרְנוּ וּמִגּוֹי אֶל גּוֹי, מִפֶּלֶךְ לְפֶלֶךְ, בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בִּמְסִלּוֹת הַחַיִּים אִישׁ נֶגְדּוֹ נַעַל, אִישׁ אֶל עֵבֶר פָּנָיו יָתוּר מִרְעֵהוּ. רֵעוֹ סִיר רַחְצוֹ, עַל אָח יַשְׁלִיךְ נַעַל, כִּי אִישׁ אֶל נַפְשׁוֹ יָתֵר מֵרֵעֵהוּ; אוּלָם בִּקְרֹא לָנוּ קוֹל אֱלֹהֵינוּ נֵלֵךְ בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ "יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד – עָלֵינוּ יַלְשִׁינוּ – "דָּתֵיהֶם שֹׁנוֹת, דָּת מַלְכוּת יַעֲבֹרוּ"? שֶׁקֶר אַתֶּם דֹּבְרִים! כֵּנִים הָיִינוּ, עִבְרִים אֲנַחְנוּ תּוֹרָתָם יִשְׁמֹרוּ, אוּלָם בִּקְרוֹא לָנוּ מִצְוַת הַמֶּלֶךְ בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ עַם אֶחָד נַחְנוּ, כִּי אֵל אֶחָד לָנוּ, וּמִמַּקֶּבֶת בּוֹר אֶחָד נֻקַּרְנוּ, גַּם תּוֹרָה אַחַת וּשְׂפָתָהּ אִתָּנוּ וּבַעֲבֹתוֹת זָהָב אֵלֶּה נִקְשַׁרְנוּ: בַּחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ הַזֶּה הַמְקַשְּׁרֵנוּ נֵלֵךְ בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ זָקֵן וָנָעַר – בַּחָכְמָה, בַּכֶּסֶף, אוֹ בִּתְקוּפוֹת יָמִים זָקֵן וָנָעַר, אֶל דֶּגֶל קָדְשֵׁנוּ יַחְדָּו נֵאָסֶף כַּעֲנִיֵּי הַצֹּאן עֵת יִתְחוֹלֵל סָעַר הַסָּעַר לֹא יַפְלָה בֵּין שַׂר וָהֵלֶךְ, בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ הַסַּעַר מִתְחוֹלֵל, יֵהֹם הָרוּח, מַיִם זֵידוֹנִים עַד צַוָּאר הִגִּיעוּ – אַל תִּירָא, יַעֲקֹב, אַל נַפְשְׁךָ תָּשׁוּחַ. רִבְבוֹת אָדָם לַטֶּבַח לֹא יַכְרִיעוּ! מִן הַסְּעָרָה קֹרֵא קוֹל אֱלֹהֵינוּ – נֵלֵךְ בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נַחֲזִיק בֶּאֱלֹהִים, דָּתוֹ אַל נַעֲזֹבָה, וּשְׂפַת קָדְשׁוֹ אַל תִּשָּׁכַח מִפִּינוּ, רָאִינוּ רָעָה עוֹד נִרְאֶה גַּם טוֹבָה, עוֹד נִחְיֶה בָּאָרֶץ כַּאֲשֶׁר חָיִינוּ; אִם גָּמַר הָאֵל כִּי עוֹד נַחֲזִיק פֶּלֶךְ – בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְעם אחד היינו, עם אחד נהי, כי ממקבת בור אחד נוקרנו; יחדו נחלוקה גם שמחה גם נהי זה שנים אלפיים מעת נפזרנו ומגוי אל גוי מפלך לפלך, בנערינו ובזקנינו נלך במסילות החיים איש נגדו נעל, איש אל עבר פניו יתור מרעהו. רעו סיר רחצו, על אח ישליך נעל, כי איש אל נפשו יתר מרעהו; אולם בקרוא לנו קול אלוהינו נלך בנערינו ובזקנינו "ישנו עם אחד – עלינו ילשינו – "דתיהם שונות, דת מלכות יעבורו"? שקר אתם דוברים! כנים היינו, עברים אנחנו תורתם ישמורו, אולם בקרוא לנו מצות המלך בנערינו ובזקנינו נלך עם אחד נחנו, כי אל אחד לנו, וממקבת בור אחד נוקרנו, גם תורה אחת ושפתה אתנו ובעבותות זהב אלה נקשרנו: בחוט המשולש הזה המקשרנו נלך בנערינו ובזקנינו זקן ונער – בחכמה, בכסף, או בתקופות ימים זקן ונער, אל דגל קדשנו יחדו נאסף כעניי הצאן עת יתחולל סער הסער לא יפלה בין שר והלך, בנערינו ובזקנינו נלך הסער מתחולל, ייהום הרוח, מים זידונים עד צוואר הגיעו – אל תירא, יעקב, אל נפשך תשוח. רבבות אדם לטבח לא יכריעו! מן הסערה קורא קול אלוהינו – נלך בנערינו ובזקנינו נחזיק באלוהים, דתו אל נעזובה, ושפת קדשו אל תישכח מיפינו, ראינו רעה עוד נראה גם טובה, עוד נחיה בארץ כאשר חיינו; אם גמר האל כי עוד נחזיק פלך – בנערינו ובזקנינו נלך
מילים: יהודה לייב גורדון
לחן: אברהם צבי אידלזון
הלחנה: תרס"ו

עַם אֶחָד הָיִינוּ, עַם אֶחָד נֶהִי,
כִּי מִמַּקֶּבֶת בּוֹר אֶחָד נֻקַּרְנוּ;
יַחְדָּו נַחְלֹקָה גַּם שִׂמְחָה גַּם נֶהִי
זֶה שָׁנִים אַלְפַּיִם מֵעֵת נִפְזַרְנוּ
וּמִגּוֹי אֶל גּוֹי, מִפֶּלֶךְ לְפֶלֶךְ,
בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ

בִּמְסִלּוֹת הַחַיִּים אִישׁ נֶגְדּוֹ נַעַל,
אִישׁ אֶל עֵבֶר פָּנָיו יָתוּר מִרְעֵהוּ.
רֵעוֹ סִיר רַחְצוֹ, עַל אָח יַשְׁלִיךְ נַעַל,
כִּי אִישׁ אֶל נַפְשׁוֹ יָתֵר מֵרֵעֵהוּ;
אוּלָם בִּקְרֹא לָנוּ קוֹל אֱלֹהֵינוּ
נֵלֵךְ בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ

"יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד – עָלֵינוּ יַלְשִׁינוּ –
"דָּתֵיהֶם שֹׁנוֹת, דָּת מַלְכוּת יַעֲבֹרוּ"?
שֶׁקֶר אַתֶּם דֹּבְרִים! כֵּנִים הָיִינוּ,
עִבְרִים אֲנַחְנוּ תּוֹרָתָם יִשְׁמֹרוּ,
אוּלָם בִּקְרוֹא לָנוּ מִצְוַת הַמֶּלֶךְ
בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ

עַם אֶחָד נַחְנוּ, כִּי אֵל אֶחָד לָנוּ,
וּמִמַּקֶּבֶת בּוֹר אֶחָד נֻקַּרְנוּ,
גַּם תּוֹרָה אַחַת וּשְׂפָתָהּ אִתָּנוּ
וּבַעֲבֹתוֹת זָהָב אֵלֶּה נִקְשַׁרְנוּ:
בַּחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ הַזֶּה הַמְקַשְּׁרֵנוּ
נֵלֵךְ בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ

זָקֵן וָנָעַר – בַּחָכְמָה, בַּכֶּסֶף,
אוֹ בִּתְקוּפוֹת יָמִים זָקֵן וָנָעַר,
אֶל דֶּגֶל קָדְשֵׁנוּ יַחְדָּו נֵאָסֶף
כַּעֲנִיֵּי הַצֹּאן עֵת יִתְחוֹלֵל סָעַר
הַסָּעַר לֹא יַפְלָה בֵּין שַׂר וָהֵלֶךְ,
בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ

הַסַּעַר מִתְחוֹלֵל, יֵהֹם הָרוּח,
מַיִם זֵידוֹנִים עַד צַוָּאר הִגִּיעוּ –
אַל תִּירָא, יַעֲקֹב, אַל נַפְשְׁךָ תָּשׁוּחַ.
רִבְבוֹת אָדָם לַטֶּבַח לֹא יַכְרִיעוּ!
מִן הַסְּעָרָה קֹרֵא קוֹל אֱלֹהֵינוּ –
נֵלֵךְ בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ

נַחֲזִיק בֶּאֱלֹהִים, דָּתוֹ אַל נַעֲזֹבָה,
וּשְׂפַת קָדְשׁוֹ אַל תִּשָּׁכַח מִפִּינוּ,
רָאִינוּ רָעָה עוֹד נִרְאֶה גַּם טוֹבָה,
עוֹד נִחְיֶה בָּאָרֶץ כַּאֲשֶׁר חָיִינוּ;
אִם גָּמַר הָאֵל כִּי עוֹד נַחֲזִיק פֶּלֶךְ –
בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ
עם אחד היינו, עם אחד נהי,
כי ממקבת בור אחד נוקרנו;
יחדו נחלוקה גם שמחה גם נהי
זה שנים אלפיים מעת נפזרנו
ומגוי אל גוי מפלך לפלך,
בנערינו ובזקנינו נלך

במסילות החיים איש נגדו נעל,
איש אל עבר פניו יתור מרעהו.
רעו סיר רחצו, על אח ישליך נעל,
כי איש אל נפשו יתר מרעהו;
אולם בקרוא לנו קול אלוהינו
נלך בנערינו ובזקנינו

"ישנו עם אחד – עלינו ילשינו –
"דתיהם שונות, דת מלכות יעבורו"?
שקר אתם דוברים! כנים היינו,
עברים אנחנו תורתם ישמורו,
אולם בקרוא לנו מצות המלך
בנערינו ובזקנינו נלך

עם אחד נחנו, כי אל אחד לנו,
וממקבת בור אחד נוקרנו,
גם תורה אחת ושפתה אתנו
ובעבותות זהב אלה נקשרנו:
בחוט המשולש הזה המקשרנו
נלך בנערינו ובזקנינו

זקן ונער – בחכמה, בכסף,
או בתקופות ימים זקן ונער,
אל דגל קדשנו יחדו נאסף
כעניי הצאן עת יתחולל סער
הסער לא יפלה בין שר והלך,
בנערינו ובזקנינו נלך

הסער מתחולל, ייהום הרוח,
מים זידונים עד צוואר הגיעו –
אל תירא, יעקב, אל נפשך תשוח.
רבבות אדם לטבח לא יכריעו!
מן הסערה קורא קול אלוהינו –
נלך בנערינו ובזקנינו

נחזיק באלוהים, דתו אל נעזובה,
ושפת קדשו אל תישכח מיפינו,
ראינו רעה עוד נראה גם טובה,
עוד נחיה בארץ כאשר חיינו;
אם גמר האל כי עוד נחזיק פלך –
בנערינו ובזקנינו נלך




 פרטים נוספים

הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

עזריה אלון 
שנת הקלטה: 6.10.2010
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

על השיר

הבית הראשון והאחרון של הנוסח המלא מופיעים בעיבודו של יצחק אדל למקהלה בשלושה קולות שווים ופסנתר באוסף "לשוננו רינה" (המרכז לתרבות ולחינוך, 1971), עמ' 9 - 18. מיכל הגיתי (חומסקי), שהייתה במחלקת פלמ"ח בקיבוץ יגור סיפרה בעת הקלטתה (ר' להלן) שלמדה את השיר במקהלה ביגור בניצוח יצחק אדל (בהמשך מבהירה: הייתה במקהלה אצל אדל ובהמשך ביגור אצל יהודה שרת).

קיומו של לחן מוקדם יותר לשיר מתועדת בכתבה (כנראה שלישית) בסדרה "שירי עם ושירי ציון" מאת א. ב. בירנבוים ("הצפירה", 10.6.1901). המלחין היה "מנהל המקהלה לעדת הנאורים בביאליסטאק, ה' ברמן". בירנבוים כותב כי שני שירים (גם לחן נוסף ל"משמר הירדן") "מונחים לפניי", משמע בתווים, בדפוס אף לא בכתב יד. לחן זה אבוד ככל הידוע לנו.

בשירון "הזמיר: שירי ילדים לזמרה ולמקרא" (מהדורת אודסה תרס"ג), עמ' 167 - 168, נדפסו הבתים הראשון, הרביעי והאחרון תחת הכותרת "בנערינו ובזקנינו נלך", ובסוף הדף הסבר: פלך - מטה נדודים.

בחוברת "125 שירים לזמרה בציבור" בעריכת משה גורלי (ת"ש 1940), נדפסו המילים עם ציון מלחין אחר - עזרא אהרון. לחן עזרא אהרון לא אותר. נשמח לאיתור לחנו.

תרגום חופשי של המילים ללדינו - El pueblo Aunado - מושר בלחן אחר. ראו באתר "אוצר שירי לדינו" את הטקסט בלדינו עם תרגום מדויק לעברית מלדינו והאזינו לביצוע דיאנה סראנו.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים: עיבוד למקהלה  

בדף 'תיקון טעויות' שבסוף קובץ התווים רשום: בעמוד 11 שורה ד' להוסיף: "מהתחלה עד הסימן"

מקור: "אברהם צבי אידלזון: שירי ציון חלק ב' - זמירות למקהלה", הוצאת המחבר, 1908, עמוד 7-11











תגיות




עדכון אחרון: 12.04.2024 09:26:44


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: