מילים: נתן יונתן
לחן: לא ידוע (רוסי) כתיבה: 14.10.1948
|
איזי הוד 
עיבוד: מאיר רז
שנת הקלטה: יולי 2017 מבוצע על-פי הלחן הרוסי ללא השינויים שחלו בו מאוחר יותר (קראו ב"על השיר"). |
כוכבה שחר 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הואלס המקורי, מתוך תקליט מס' 20023 של חב' קולומביה
על פי אורי יעקובוביץ', נתן יונתן העיד שחיבר את שירו בסוף מלחמת השחרור. השיר נדפס לראשונה ב"בשער" (14.10.1948) ונכלל לאחר מכן בספר "שירי עפר ורוח: לבני הנעורים" (ספרית פועלים, 1965, עמ' 70) בשינוי קטן בבית האחרון: במקום "אז לשדות הקרב צעדה כיתה" שינה יונתן ל"אל מרחב שדות צעדה כיתה".
מעיד בני רייס (נ' 1929) בדברים שמסר לזֶמֶרֶשֶׁת (בתאריך 28.2.2017):
בין אוקטובר 1947 ומרץ 1948, בהיותנו בפלמ"ח בקיבוץ מעוז [ומשום כך נקראנו הכשרת מעוז] היה בא אלינו מ"כ שהיה שר שירים בקולו הנפלא. שמו היה דב גוטסמן. בין השירים גם הייתה המנגינה שלימים נתן יונתן חיבר לה את המילים "על ענפי שיטה". אנחנו שרנו רק את המנגינה ב"לה לה לה", כמו מנגינות נוספות שלימד אותנו דב. אחרי מלחמת העצמאות דב גוטסמן ירד לשוויץ והיה לאיש עסקים. הוא נפטר בניו יורק ב-2011 בן 82 ונטמן בישראל. בידידות רבה בני רייס רעננה מספר אישי בצה"ל 2157.
את המידע על מקור מנגינת השיר מסכם אלי סט:
השיר נכתב לחלק ממנגינת ואלס שנקראת ברוסית Невозвратное время ("זמן שלא ישוב"). הוואלס מופיע בתקליט מס' 20023 של חב' קולומביה מתחילת המאה ה-20. התווית שעל התקליט (ר' תמונה להלן) מספקת מידע ברור על שם הוואלס ועל התזמורת שניגנה אותו (תזמורת קולומביה), אך היא משאירה סימני שאלה: הוואלס מוגדר שם כ"ואלס ארמני", אך לא ברור אם מדובר במנגינה עממית או במנגינה בסגנון ארמני; המוסיקה מיוחסת ל-א. רוזנברג, אך לא ברור אם הוא הלחין את הוואלס או רק עיבד אותו לתזמורת.
הוואלס מופיע בספריית הקונגרס בשם By-Gone Days ("ימים שחלפו מזמן") ברשימת חוברות תווים (האחרון ברשימה) שיצאו לאור ב-1908 בהוצאת ס. גולדברג, מו"ל, רח' גרנד 398, ניו-יורק. בדפי התווים עצמם (ר' צילום הדפים להלן) מופיע שם הוואלס רק בשפה הרוסית.
מנגינת אותו ואלס ובאותו שם רוסי (ששם תורגם ל- By Gone Days) נמצא גם בחוברת International Hebrew Wedding Music מ- 1916.
בקטלוג הספריה ע"ש וו.ג. קורולנקו שבחארקוב אוקראינה (עמ' 10, פריט 23) הוואלס מיוחס לכאורה ל-א. ברנארדי, אך גם שם ייתכן שמדובר בעיבוד המנגינה לפסנתר ולא בהלחנה.
חוקר הזמר הרוסי אורי יעקובוביץ' מציין שוואלס באותו שם הוזכר במחזה Страна негодяев ("ארץ בני-בלי-יעל") של סרגיי ייסנין שנכתב בשנים 1923-1922 ופורסם ב-1924, וצוין שהוואלס היה פופולארי בשנים שאחרי המהפכה.
רובן שוחיאן, פעיל פייסבוק ארמני פופולרי, מציין בפוסט שכתב כי החל מ-1886 פרסם א. רוזנברג את הוואלס שהוא (רוזנברג) חיבר לטענתו ומצורפת תמונה של מה שנראה כשער של חוברת השיר. על השער השם הרוסי של הוואלס וההגדרה: "ואלס ארמני". שוחיאן גם יודע לספר שהחוברות נמכרו בחנות למוסיקה בשם Северная Лира ("הנבל הצפוני"), בסנקט פטרבורג. הוא נשאר בספק האם רוזנברג אמנם הלחין את הוואלס, אך מוסיף שבשיר מפורסם בשם Կարուսել ("קארוסלה") של המשורר הארמני ואהאן טריאן (1920-1885) מוזכר (בשורה החמישית של הבית השלישי (א.ס.)) ואלס בשם זה: Եվ այն վալսը՝ «Անդարձ ժամանակ» (... ואת הואלס "הזמן שאין להשיבו"). [נכון למרץ 2017 הפוסט הזה הוסר מפייסבוק – זֶמֶרֶשֶׁת]
האמנם היה ואלס ארמני בשם זה במציאות ולא רק בשירו של טריאן? מה הקשר, אם יש קשר, בין הוואלס הארמני לבין המנגינה שחלקה הוא המקור של "על ענפי שיטה"? בינואר 2017 עדיין אין תשובות לשאלות אלו. נראה שמנגינת הוואלס, שהייתה פופולארית החל מסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 (את ההקלטה המוכרת האחרונה ערכה תזמורת "קיסמט" ב-1940), הגיעה מרוסיה, וזאת על פי שמה הרוסי שעליו שמרה גם בארצות הברית.
בדיסק של מוזיקה סלונית שנקרא "Ken Kaihon Tuntee", שהפיקה חברת "Ondine" בהלסינקי, 1999, נכלל הלחן, בביצוע אינסטרומנטלי ושם, ללא אסמכתה, מצויין כמלחין, יוסיף איוואנוביץ'. המנגינה מאותו דיסק (עם המידע הלא מבוסס) הועלתה גם ליו-טיוב
הגרסה המוכרת שונה באופן משמעותי בלחן. הביצוע באתר תואם גם את הלחן המקורי וגם את נוסח התווים כפי שנדפס לראשונה בתש"ח.
ביצועים נוספים:
- האחים והאחיות (סרטון)
- יהורם גאון (סרטון, שיר שלישי במחרוזת)
- חבורת "למרוסיה באהבה"
- צוות הווי חיל האוויר (במסגרת מחרוזת)
פרטים נוספים על השיר ניתן לקרוא בבלוג של דוד אסף.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
שירו של נתן יונתן (אז קליין), מתוך הבטאון "בשער", גליון 15, 14.10.1948, עמ' 8.
תודה לאורי יעקובוביץ'
תווי מנגינת הוואלס, שיצאו לאור בארה"ב, 1908.
מתוך היומון "על המשמר"
תודה ליעל כנען (ברקאי), קב' "לפיד", שריד.
תמונת תווית תקליט מס' 20023 של חברת קולומביה מתחילת המאה ה- 20. על פי התווית הקלטות קודמות של התקליט קיבלו פרסים - הקלטה בפאריס - 1900 ובסט. לואיס - 1904.