המחברת

מָה רוֹגֶזֶת? מַה כּוֹעֶסֶת? מָה? מָה אוֹמֶרֶת הַמַּחְבֶּרֶת? לְבָנָה תָּמִיד הָיִיתִי לֹא חָטָאתִי, לֹא פָּשַׁעְתִּי. בָּא הַיֶּלֶד בֶּן אִוֶּלֶת, הִשְׁחִירַנִי, לִכְלְכַנִי וְעָשַׂנִי לְמַחְבֶּרֶת מְכֹעֶרֶת. מָה רוֹטֶנֶת, מִתְאוֹנֶנֶת, מָה? מַה כּוֹעֶסֶת זוֹ הַקֶּסֶת מְבֹהֶלֶת הִיא כּוֹעֶסֶת. לֹא חָטָאתִי, לֹא פָּשַׁעְתִּי, הוֹי אֲנִי פֹּה מִתְהַפֶּכֶת וְהַדְּיוֹ כֻּלָּהּ נִשְׁפֶּכֶת בִּגְלָלִי, זֶה בֶּן אִוֶּלֶת הוּא שְׁבָרַנִי, לִכְלְכַנִי וְעָשַׂנִי מְכֹעֶרֶת מְיֻתֶּרֶת.מה רוגזת מה כועסת מה מה אומרת המחברת לבנה תמיד הייתי לא חטאתי לא פשעתי בא הילד בן איוולת השחירני לכלכני ועשני למחברת מכוערת מה רוטנת, מתאוננת, מה? מה כועסת זו הקסת מבוהלת היא כועסת. לא חטאתי, לא פשעתי, הוי אני פה מתהפכת והדיו כולו נשפכת בגללי ,זה בן איוולת הוא שברני, לכלכני ועשני מכוערת מיותרת.