|
מילים: אברהם ברוידס
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: נחום נרדי, עממי ערבי כתיבה: 1932
|
אלי סטון
גיטרה: אלי סטון
חליל: חלילן לא מזוהה שנת הקלטה: 1958 נכלל בתקליט: A Recital of Israeli and Yiddish Songs |
פרטים נוספים
אסתר עופרים
ניצוח: שמעון כהן
ליווי: להקה כלית בהדרכת שמעון כהן
שנת הקלטה: 11.12.1961
הביצוע הוקלט כנראה תחילה לקול ישראל ואחר כך הוטבע בתקליט מסחרי. נמצא בסליל ללא תאריך בצמידות לשתי הקלטות נוספות (תני את ידך, יצאנו אט) בפי אסתר עופרים מיום 11.12.1961, וכנראה זה תאריך ההקלטה גם של שיר זה.
נכלל בתקליט: היו לילותמתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
ניצוח: שבתי פטרושקה
שנת הקלטה: 1953
ביצוע כלי.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
ניצוח: אריה לבנון
שנת הקלטה: 29.3.1967
ביצוע כלי.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
מירי אלוני
ניצוח: אריה לבנון
ליווי: תזמורת "שבת אחים"
שנת הקלטה: 1975
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
ברכה צפירה
פסנתר: נחום נרדי
שנת הקלטה: 23.7.1937
מקור: תקליטון מס' 8246F בחברת Columbia
תאריך ההקלטה המדויק מתועד בחוברת התקליטון.
נכלל בתקליט: מי יבנה בית: משירי תל אביב הקטנהברכה צפירה
שנת הקלטה: 29.3.1968
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:25:07).
מושר בערבית
שלום כהן
ניצוח: חנן שלזינגר
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 11.3.1957
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
ביצוע:
ותיקי "המחנות-העולים"
הקלטה: יעקב מזור
שנת הקלטה: 12.8.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
ביצוע:
מרים בן עזרא נגינה: רביעיית החלילים הישראלית
מקור: התקליטור "רוחות"
מתוך התקליטור "רוחות" בהוצאת המכון למוסיקה הישראלית ובאדיבותו.
שירה משותפת ב"קול רינה" גיטרה: חגי רחביה
ביצוע:
דבקה פנטזיה ביצוע:
להקת סוסיתא
ביצוע:
זמרשת, משתתפי האירוע
גיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מתוך אירוע זמרשת מס' 4
צוותא ת"א, 21.3.08
נחום נרדי התאים את לחנו על-פי הלחן הערבי "יא זריף א-טול" [בערבית: يا ظريف الطول]. השיר נדפס לראשונה ב"מוסף לילדים" של עיתון "דבר" בשנת 1932.
בספרו של נרדי, "מזמרת הארץ", מופיע השיר בשני נוסחי טקסט שונים (ראו לעיל), האחד כעיבוד לקול ולפסנתר והשני כעיבוד למקהלה בשלושה קולות.
על התאמת הלחן סיפרה ברכה צפירה בראיון לחווה אלברשטיין:
זה היה קצת יותר מאוחר [מאשר "שתו העדרים"]. אני גרתי לא רחוק מרחוב סירקין, ומול רחוב סירקין היה שיח' מוניס, והיו שם ערבים גרים. ויום אחד אני טיילתי, הייתי כבר הרה עם הבת שלי, הייתי בת עשרים [דבר כזה], ופתאום אני שומעת חליל עושה וריאציות [שרה קטע מהחלק השני של השיר [שלא בטוח שאכן קיים בשיר הערבי!] ואז קטע מהחלק הראשון. ואני אומרת לנרדי: תרשום מייד את המנגינה הזאת, זה ממש אגדה, זה ממש יופי. והוא [הערבי] עשה וריאציות על וריאציות בחליל וניגן. יותר מאוחר פתאום מצאנו ב"דבר", היו מפרסמים שירים של משוררים, אני רואה של ברוידס. ממש אני קפצתי... אני אמרתי: תראה, זה ממש נולד, זה קלח באותו [מילה לא ברורה]... וככה יצא שיר ובעצם הוא ערבי וגם עברי וגם מבחינה מוזיקלית נרדי יהודי שעשה לו איזה וריאציות, ואנחנו [לקחנו את] זה לבמה ויצא שיר מקומי.
לחנים נוספים:
- בגליל (לחן רבינא) ושם גם הטקסט מ"מוסף לילדים".
- בגליל (לחן ולבה), שהטקסט שלו הורחב.
ביצועים נוספים:
- אריק איינשטיין
- "דבקה פנטזיה" - השיר בערבית ובעברית (הופעה חיה)
- "להקת ארץ שמש"
- דני מסינג (סרטון, תזמון 14:29)
- דינה יפת (1978)
- שלישיית הגשש החיוור עם יוסי בנאי מקריא גרסה ביקורתית שהותאמה למלחמת לבנון הראשונה
קראו על השיר במאמרו של גיל פז, '"עלי גבעה" / סוסיתא – לציון י"א באדר' ("דבר ראשון", 2.3.2018).
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
מקור: "ולשוננו רינה - The Songs we Sing", United Synagogue Commission on Jewish Education, New York, 1950, עמוד 199-201
תווים: הלל אילת
מתוך: "דבר - מוסף לילדים" יום ו' אדר ב' תרצ"ב 18.3.1932 עמוד 8. שם מופיע עם התווים בלחן רבינא.
