שיר הסריסים

נַעֲמֹד בַּתּוֹר מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר נִסְתַּדֵּר לְפִי הַכֶּרֶס וְנָשִׁיר לָנוּ שִׁיר עֶרֶשׂ בּוּם, בּוּם, בּוּם... חַשְׁוָתָנָא שְׁמִי, וּמָחוּטָא זֶה אֲנִי. חַשְׁוָתָנָא וּמָחוּטָא מְלַמְדִּים גַּם אֶת מַזְמוּטָא. בּוֹם-בּוֹם-בּוֹם... קוּרְקְבָנָא שְׁמִי וְכַרְכַּשְׁתָּא זֶה אֲנִי קוּרְקְבָנָא וְכַרְכַּשְׁתָּא לַקָּהָל אוֹמְרִים "טָפַשְׁתָּ" בּוּם-בּוּם-בּוּם... אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ תִּינוֹק מְסַדֵּר לוֹ פַיְב אוֹקְלוֹק וְשׁוֹתֶה לוֹ שָׁם לְמַטָּה עִם הָמָן וְעִם וַיְזָתָא בּוּם, בּוּם, בּוּם... וּכְטוֹב לִבּוֹ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אָמַר לִי: בּוֹא בּוֹא חֲבִיבָהלֶ'ה כַּרְכַּשְׁתִּי וְתֹאמַר לַגְּבֶרֶת וַשְׁתִּי בּוּם, בּוּם, בּוּם... שֶׁתָּאִיר פָּנִים וְתַּרְאֶה לַמֻּזְמָנִים לְכֻלָּנוּ סָאוָוה, סָאוָוה אֶת שִׂמְלַת אִמֵּנוּ חַוָּה. בּוּם, בּוּם, בּוּם... גַּלִּי, גַּלּי, גַּל זֶה הָיָה אֶחָד סְקַנְדָּל – וַשְׁתִּי מֵחַדְרָהּ יָרָדָה וְסִדְּרָה לוֹ עַד דְּלֹא יָדַע. בּוּם, בּוּם, בּוּם... הִיא אָמְרָה לוֹ כָּךְ: אוֹיָה תֶּרַח מְתֹרָח עַד מָתַי תִּשְׁתֶּה קוֹנְיָאקִים עִם אוֹתָם הַפַּסְקוּדְנְיָאקִים. בּוּם, בּוּם, בּוּם... אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מוּבָן נַעֲשָׂה שָׁחֹר לָבָן, חֲמָתוֹ עוֹד לֹא שָׁכָכָה וְאֶצְלוֹ בַּבֶּטֶן כָּכָה. בּוּם, בּוּם, בּוּם... אָז בָּא מָרְדְּכַי וְאָמַר לַמֶּלֶךְ: דַּי, בְּאֶסְתֵּר עֵינֶיךָ שִׂימָה אֵין לָהּ אַבָּא, אֵין לָהּ אִמָּא. יֵשׁ לָהּ - בּוּם, בּוּם, בּוּם... וּמֵאָז - הוּשׁ, הוּשׁ חַג מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ. וּפְקִידֵי שׁוּשַׁן יִפְקֹדוּ לַעֲשׂוֹת מִכּוּשׁ עַד הֹדּוּ. בּוּם, בּוּם, בּוּם...נעמוד בתור מפנים ומאחור נסתדר לפי הכרס ונשיר לנו שיר ערש בום, בום, בום... חשוותנא שמי, ומחוטא זה אני. חשוותנא ומחוטא מלמדים גם את מזמוטא. בום-בום-בום... קורקבנא שמי וכרכשתא זה אני קורקבנא וכרכשתא לקהל אומרים "טפשת" בום-בום-בום... אחשוורוש תינוק מסדר לו פייב אוקלוק ושותה לו שם למטה עם המן ועם וייזתא בום, בום, בום... וכטוב לבו אחשוורוש אמר לי: בוא בוא חביבהל'ה כרכשתי ותאמר לגברת ושתי בום, בום, בום... שתאיר פנים שתראה למוזמנים לכולנו סאווה, סאווה את שמלת אמנו חווה. בום, בום, בום... גלי, גלי, גל זה היה אחד סקנדל – ושתי מחדרה ירדה וסידרה לו עד דלוא ידע. בום, בום, בום... היא אמרה לו כך: אויה תרח מתורח עד מתי תשתה קוניאקים עם אותם הפסקונדייאקים. בום, בום, בום... אחשוורוש מובן נעשה שחור לבן, חמתו עוד לא שככה ואצלו בבטן ככה. בום, בום, בום... אז בא מרדכי ואמר למלך: די, באסתר עיניך שימה אין לה אבא, אין לה אימא. יש לה - בום, בום, בום... ומאז - הוש, הוש חג מהודו ועד כוש. ופקידי שושן יפקודו לעשות מכוש עד הודו. בום, בום, בום...

מקור: "מחברות מאיר נוי לשירים בעברית", עמוד 206-208 בהד' [סדרת מחברות עם תווים] 6