המורה לטבע והגברת רבקה
העתקת מילות השיר

הַמּוֹרֶה לְטֶבַע וְהַגְּבֶרֶת רִבְקָה הֵם יָשְׁבוּ שָׁעָה וָרֶבַע עַל אוֹתָהּ הַקִּיפְקָה עַד שֶׁזֶּה נִמְאָס לָהֶם וְלֹא רָצוּ יוֹתֵר אָז הוּא הוֹשִׁיב אוֹתָהּ עַל מַשֶּׁהוּ אַחֵרהמורה לטבע והגברת רבקה הם ישבו שעה ורבע על אותה הקיפקה עד שזה נמאס להם ולא רצו יותר אז הוא הושיב אותה על משהו אחר
מילים: לא ידוע
לחן: אנטוניו פרננדז גומז (טקסטים נוספים בלחן זה)

תוכן רגיש

הַמּוֹרֶה לְטֶבַע וְהַגְּבֶרֶת רִבְקָה
הֵם יָשְׁבוּ שָׁעָה וָרֶבַע עַל אוֹתָהּ הַקִּיפְקָה
עַד שֶׁזֶּה נִמְאָס לָהֶם וְלֹא רָצוּ יוֹתֵר
אָז הוּא הוֹשִׁיב אוֹתָהּ עַל מַשֶּׁהוּ אַחֵר
המורה לטבע והגברת רבקה
הם ישבו שעה ורבע על אותה הקיפקה
עד שזה נמאס להם ולא רצו יותר
אז הוא הושיב אותה על משהו אחר




גרסת יורם הרועה   העתקת מילות השיר

 



[שורה אחרונה]
אָז הֵם יָשְׁבוּ עַל מַשֶּׁהוּ אַחֵר
המורה לטבע והדודה רבקה
ישבו שעה ורבע על אותה הקיפקה
עד שזה נמאס להם ולא רצו יותר
אז הם ישבו על משהו אחר




 פרטים נוספים


מפי צבי (גרימי) גלעד   העתקת מילות השיר

 

תוכן רגיש

הַדּוֹד אֵלִיָּהוּ וְהַדּוֹדָה רוֹזָה
שָׁכְבוּ שָׁעָה וָחֵצִי בְּאוֹתָהּ הַפּוֹזָה
עַד שֶׁזֶּה נִמְאָס לָהּ וְלֹא רָצְתָה יוֹתֵר
אָז הֵם הִתְהַפְּכוּ עַל הַצַּד הָאַחֵר.

הַדּוֹד אֵלִיָּהוּ וְהַדּוֹדָה שָׂרָה
אָכְלוּ שָׁעָה וָחֵצִי סֶנְדְּבִיצִ'ים *בְּחֲרָא
עַד שֶׁזֶּה נִמְאָס לָהּ וְלֹא רָצְתָה יוֹתֵר
אָז הוּא הֶאֱכִיל אוֹתָהּ בְּמַשֶּׁהוּ אַחֵר.

עָבַד אֵלִיָּהוּ עַל הַדּוֹדָה סִימָה
כִּמְעַט שָׁעָה וָחֵצִי, עַד שֶׁהִיא הִסְכִּימָה
אֲבָל כְּשֶׁהִיא הִסְכִּימָה, הוּא לֹא רָצָה יוֹתֵר
אָז הִיא הִזְדַּיְּנָה לָהּ עִם מִישֶׁהוּ אַחֵר.
הדוד אליהו והדודה רוזה
שכבו שעה וחצי באותה הפוזה
עד שזה נמאס לה ולא רצתה יותר
אז הם התהפכו על הצד האחר.

הדוד אליהו והדודה שרה
אכלו שעה וחצי סנדביצ'ים בחרא
עד שזה נמאס לה ולא רצתה יותר
אז הוא האכיל אותה במשהו אחר.

עבד אליהו על הדודה סימה
כמעט שעה וחצי, עד שהיא הסכימה
אבל כשהיא הסכימה, הוא לא רצה יותר,
אז היא הזדיינה לה עם מישהו אחר.




מתוך "נספח שירי שטות"   העתקת מילות השיר

 

תוכן רגיש

סַבָּא אֵלִיָהוּ וְהַסַּבְתָּא רוֹזָה
שָׁכְבוּ כָּל הַלַּיְלָה בְּאוֹתָהּ הַפּוֹזָה
עַד שֶׁנִמְאַס לָהֵם וְלֹא יָכְלוּ יוֹתֵר
אָז הֵם הִסְתּוֹבְבוּ לַצַּד הָאַחֵר

עֻזִּי תַּפּוּזִי אוֹהֵב אֶת שׁוֹשָׁנָה
כָּל הַיּוֹם מַרְכִּיב אוֹתָהּ עַל אוֹתָהּ הָרָמָה
עַד שֶנִּמְאַס לָהֶם וְלֹא יָכְלוּ יוֹתֵר
אָז הוּא הִרְכִּיב אוֹתָהּ עַל מַשֶּׁהוּ אַחֵר

סבא אליהו והסבתא רוזה
שכבו כל הלילה באותה הפוזה
עד שנמאס להם ולא יכלו יותר
אז הם הסתובבו לצד האחר

עוזי תפוזי אוהב את שושנה
כל היום מרכיב אותה על אותה הרמה
עד שנמאס להם ולא יכלו יותר
אז הוא הרכיב אותה על משהו אחר




 פרטים נוספים


מפי עמוס רודנר   העתקת מילות השיר

 

תוכן רגיש

הַמּוֹרֶה לְטֶבַע וְהַגְּבֶרֶת רִבְקָה
כְּשָׁעָה וָרֶבַע טָסוּ עַל הַקיפקה
וּכְשֶׁזֶּה נִמְאַס לָהֶם וְלֹא רָצוּ יוֹתֵר
אָז הוּא הִרְכִּיב אוֹתָהּ עַל מַשֶּׁהוּ אַחֵר
עַל הַזַּיִן, עַל הַזַּיִן!

המורה לטבע והגברת רבקה
כשעה ורבע טסו על הקיפקה
וכשזה נמאס להם ולא רצו יותר
אז הוא הרכיב אותה על משהו אחר
על הזין על הזין




גרסה חיפאית משנות החמישים   העתקת מילות השיר

 



הדוד אליעזר והדודה ריבקה,
כשעה ורבע טסו על הקיפקה
עד שזה נמאס לה ולא רצתה יותר
אז הוא הרכיב אותה על משהו אחר.


 פרטים נוספים


מפי יוסי מר חיים   העתקת מילות השיר

 



לונה לונרה המורה לטבע
הם ישבו על הספסל
כשעה ורבע
עד שזה נמאס להם
ולא רצו יותר
אז הוא הושיב אותה
על משהו אחר



 פרטים נוספים

הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

אמנון בקר 
שנת הקלטה: 4.8.2011
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

על השיר

עמוס רודנר למד את הגרסה שלו בגדוד הצנחנים בשנת 1955.

"קיפקה" (בסלנג של שנות הארבעים) היא גבעה שטוחה, אולם עמוס רודנר גורס כי "כִּיפְכָּה היא טייארה קטנה (עפיפונית) מגליון נייר (משהו כמו A4) גזור למעוין, ו'זנב' ללא שלד מקני-סוף מיובשים ('בּוּסִים')." תיאור מפורט יותר של "קיפקה" ב"עונ"ש", על שירים על משחקי ילדים.

בגרסה של עמוס רודנר השורה האחרונה היא בלחן "איזה יופי".

עוד לאותו לחן: "לונה לונרה


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
טקסטים נוספים באתר בלחן זה
תגיות




עדכון אחרון: 28.08.2024 03:13:11


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: