יום חורף נתת לי

יוֹם חֹרֶף נָתַתְּ לִי, אַרְצִי הַמְכַשֶּׁפֶת יוֹם זֹהַר קָסַמְתְּ לִי כְּיַד הָאָבִיב בִּי הֶעֱלָה כִּנְשִׁימָה מְרַטֶּטֶת זֵכֶר יַלְדוּת קוֹרֶנֶת מִזִּיו. יוֹם חֹרֶף שֶׁלָּךְ כְּמִשְׁתֶּה רַב תִּפְאֶרֶת שָׁמַיִךְ כְּיַיִן חָרִיף מְשַׁכְּרִים וְזוֹ שִׁמְשֵׁךְ הַלּוֹטֶפֶת, נוֹהֶרֶת כְּחֶסֶד יַד אֵם מִיָּמִים רְחוֹקִים.יום חורף נתת לי ארצי המכושפת יום זוהר קסמת לי כיד האביב בי העלה כנשימה מרטטת זכר ילדות קורנת מזיו יום חורף שלך כמשתה רב תפארת שמייך כיין חריף משכרים וזו שמשך הלוטפת נוהרת כחסד יד אם מימים רחוקים