חבקיני אמא

יְרִיּוֹת סְעָרָה אֵי שָׁמַיִם חַיָּלִים יוֹצְאִים אֶל הַחֲזִית לָאִמָּהוֹת נִפְקָחוֹת הָעֵינַיִם וְהֵן רוֹאוֹת בָּאֹפֶק הֶעָתִיד חַיָּל זְקוּף קוֹמָה כּוֹרֵעַ בִּרְכַּיִם וְהוּא לוֹחֵשׁ הַאֲזִינִי אִמָּא יָם שָׁמַיִם, בָּאֵשׁ, בַּמַּיִם כִּי כָּךְ רָצָה הַגּוֹרָל נַשְּׁקִינִי אִמָּא אַמְּצִינִי נָא בִּזְרוֹעוֹתַיִךְ כִּי זוֹ הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה זוֹ הַפַּעַם אַךְ בִּלְבַד הֵן יוֹצֵא אֲנִי מָחָר לַקְּרָב לֹא אֵדַע אִם מִשָּׁם אָשׁוּב כַּמָּה טוֹב זֶה בְּחֵיקֵךְ לִשְׁכַּב וְלִהְיוֹת צָמוּד לַגּוּף יריות סערה אי שמיים חיילים יוצאים אל החזית לאמהות נפקחות העיניים והן רואות באופק העתיד חייל זקוף קומה כורע ברכיים והוא לוחש האזיני אמא ים שמיים, באש, במים כי כך רצה הגורל נשקיני אמא אמציני נא בזרועותייך כי זו הפעם האחרונה זו הפעם אך בלבד הן יוצא אני מחר לקרב לא אדע אם משם אשוב כמה טוב זה בחיקך לשכב ולהיות צמוד לגוף

מקור הלחן לא היה ידוע שנים רבות. לפי סגנונו, היה אפשר לחשוד שזהו לחן סלאווי. עם זאת, המוזיקאי יוסי ספיבק זכר (ללא פרטים נוספים) כי הלחן הופיע בתקליטון 78 סל"ד יווני שהיה ברשותו בראשית שנות החמישים (היה ידוע לספיבק גם כי השיר היה מושר באצ"ל). בחודש מאי 2024 זיהתה רבקה הבסי את המקור: השיר היווני "חצות הליל" שהוקלט בשנת 1933. מחברי המילים ביוונית (שהמילים בעברית אינן קשורות אליהן כלל) הם דימיטריס פיליפופולוס וד' אבסטריאדיס ומחבר הלחן ת'מיס נלצוס. האזינו לשיר המקורי ביוונית.

לפי שמעון פלמן, זהו טנגו מימי הבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה (שמעון פלמן עצמו לא היה בבריגדה).

לפי עמוס רודנר, השיר היה המנון ראשוני הצנחנים (1947), אולם רק הגרסה שהוא מביא מתייחסת בפירוש לצנחנים ולא לחיילים באופן כללי, כמו ביתר הגרסאות. ייתכן, אם כן, שגרסתו של רודנר היא התאמה של גרסה עברית מוקדמת יותר (אולי מתקופת הבריגדה, כפי שמתאר שמעון פלמן לעיל) להמנון ראשוני הצנחנים. מספר עמוס רודנר:

ראשוני הצנחנים היו נוער יהודי ממזרח אירופה, שורדי שואה, שהתאמנו בצ'כיה בשנת 47' בפיקוד הפלמחניק חיים גורי. הם עלו ארצה ב-48' והתאמנו ב"אחוזה" שעל הכרמל, שם היו מִתקני אימון צניחה שהשאירו הבריטים. ["מחנה הלגיון" – זֶמֶרֶשֶׁת] מפקדם, סרן איתמר גולני בן אפיקים, נהרג בתאונת צניחה.

ההמנון הזה שירת את הצנחנים, עד שבשנות החמישים הראשונות השתלטה יחידה 101 על גדוד 890, ובני הקיבוצים והמושבים החלו לשיר בגדוד מה שרפול קרא "שירים עבריים (כלומר שירים רוסיים אחרים).

הקיבוצניקים והמושבניקים שבזו לצנחנים המצוחצחים של טרום היות יחידה 101 שרו להם:

צנחן צעיר זקוף קומה צועד קדימה
והוא זועק:
"אָמָן אָמָן אָמָן / אני חרמָן"

בניגוד למה שמקובל לחשוב, יפה ירקוני לא ביצעה ולא הקליטה את השיר הזה.

האזינו לביצוע מיכל תעשה ובתה יפעת שהוקלט ב2014 לזכר קרוב משפחתן שחר תעשה. קראו באתר מעריב NRG על נסיבות ההקלטה.

האזינו לביצוע השיר המקורי ביוונית ובלאדינו מפי ג'קו פוליקר, מתוך התקליטור "ג'קו ויהודה פוליקר".