חבקיני אמא - אמנון בקר

יְרִיּוֹת סְעָרָה אֵי שָׁמַיִם חַיָּלִים יוֹצְאִים אֶל הַחֲזִית לָאִמָּהוֹת נִפְקָחוֹת הָעֵינַיִם וְהֵן רוֹאוֹת בָּאֹפֶק הֶעָתִיד חַיָּל זְקוּף קוֹמָה כּוֹרֵעַ בִּרְכַּיִם וְהוּא לוֹחֵשׁ הַאֲזִינִי אִמָּא יָם שָׁמַיִם, בָּאֵשׁ, בַּמַּיִם כִּי כָּךְ רָצָה הַגּוֹרָל נַשְּׁקִינִי אִמָּא אַמְּצִינִי נָא בִּזְרוֹעוֹתַיִךְ כִּי זוֹ הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה זוֹ הַפַּעַם אַךְ בִּלְבַד הֵן יוֹצֵא אֲנִי מָחָר לַקְּרָב לֹא אֵדַע אִם מִשָּׁם אָשׁוּב כַּמָּה טוֹב זֶה בְּחֵיקֵךְ לִשְׁכַּב וְלִהְיוֹת צָמוּד לַגּוּף יריות סערה אי שמיים חיילים יוצאים אל החזית לאמהות נפקחות העיניים והן רואות באופק העתיד חייל זקוף קומה כורע ברכיים והוא לוחש האזיני אמא ים שמיים, באש, במים כי כך רצה הגורל נשקיני אמא אמציני נא בזרועותייך כי זו הפעם האחרונה זו הפעם אך בלבד הן יוצא אני מחר לקרב לא אדע אם משם אשוב כמה טוב זה בחיקך לשכב ולהיות צמוד לגוף

מילים: לא ידוע
לחן: ת'מיס נלצאס

יְרִיּוֹת סְעָרָה אֵי שָׁמַיִם

חַיָּלִים יוֹצְאִים אֶל הַחֲזִית

לָאִמָּהוֹת נִפְקָחוֹת הָעֵינַיִם

וְהֵן רוֹאוֹת בָּאֹפֶק הֶעָתִיד

חַיָּל זְקוּף קוֹמָה כּוֹרֵעַ בִּרְכַּיִם

וְהוּא לוֹחֵשׁ הַאֲזִינִי אִמָּא

יָם שָׁמַיִם, בָּאֵשׁ, בַּמַּיִם

כִּי כָּךְ רָצָה הַגּוֹרָל

נַשְּׁקִינִי אִמָּא

אַמְּצִינִי נָא בִּזְרוֹעוֹתַיִךְ

כִּי זוֹ הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה

זוֹ הַפַּעַם אַךְ בִּלְבַד

הֵן יוֹצֵא אֲנִי מָחָר לַקְּרָב

לֹא אֵדַע אִם מִשָּׁם אָשׁוּב

כַּמָּה טוֹב זֶה בְּחֵיקֵךְ לִשְׁכַּב

וְלִהְיוֹת צָמוּד לַגּוּף

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

מפי אמנון בקר

יְרִיּוֹת תּוֹתָחִים, דַּם שָׁמַיִם

חַיָּלִים יוֹצְאִים אֶל הֶחָזִית

לָאִמָּהוֹת נִפְקָחוֹת הָעֵינַיִם

הַקַּטָּר שׁוֹרֵק כְּבָר בִּתְזָזִית

וְחַיָּל זְקוּף קוֹמָה כּוֹרֵעַ בֶּרֶךְ

וְאוֹמֵר חַבְּקִינִי אִמָּא

דַּם שָׁמַיִם

אֵשׁ וָמַיִם

כִּי כָּךְ גָּזַר הַגּוֹרָל

חַבְּקִינִי אִמָּא

חַבְּקִינִי נָא בִּזְרוֹעוֹתַיִךְ

כִּי זוֹ הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה לִי

כִּי זוֹ הַפַּעַם אַךְ בִּלְבַד

כִּי מָחָר אֲנִי יוֹצֵא לַקְּרָב

אֵינִי יוֹדֵעַ אִם אוּכַל לָשׁוּב

מַה נָּעִים לִי בְּחֵיקֵךְ לִשְׁכַּב

וְלִהְיוֹת צָמוּד לַגּוּף

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

מפי עמוס רודנר

בִּירִיּוֹת סְעָרָה אֵשׁ וָמַיִם

הַצַּנְחָנִים הוֹלְכִים אֶל הֶחָזִית

לָאִמָּהוֹת הַדְּמָעוֹת בָּעֵינַיִם

כְּשֶׁהֵן רַק שׁוֹמְעוֹת עַל הֶחָזִית

צַנְחָן צָעִיר זְקוּף קוֹמָה צוֹעֵד קָדִימָה

וְהוּא זוֹעֵק "חַבְּקִינִי אִמָּא!"

דָּם! שָׁמַיִם! בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם!

כִּי כָּךְ צִוָּה הַגּוֹרָל X 2

חַבְּקִינִי אִמָּא

חַבְּקִינִי נָא בִּזְרוֹעוֹתַיִךְ

כִּי זוֹ הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה, אִמִּי

כִּי זוֹ הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה בִּלְבַד

כִּי מָחָר אֲנִי יוֹצֵא לַקְּרָב

מִי יוֹדֵעַ אִם מִשָּׁם אָשׁוּב

מַה נָּעִים לִי בְּחֵיקֵךְ לִשְׁכַּב

וְלִהְיוֹת צָמוּד לַגּוּף

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

גרסה שהביא אלון זכריה

יְרִיּוֹת סְעָרָה אֵשׁ וּמַיִם

כָּל הַגְּבָרִים יוֹצְאִים אֶל הַחֲזִית

לָאִמָּהוֹת נִפְקָחוֹת הָעֵינַיִם

וְהֵם רוֹאוֹת אֶת הָאֹפֶק הֶעָתִיד

חַיָּל אַמִּיץ זָקוּף קוֹמָה צוֹעֵד בַּדֶּרֶךְ

וְהוּא זוֹעֵק חַבְּקְּינִי אִמָּא

דָּם שָׁמַיִם אֵשׁ וּמַיִם

כִּי כָּךְ נִגְזַר גּוֹרָלִי

חַבְּקִינִי אִמָּא

חַבְּקִי נָא לִי בִּזְרוֹעוֹתַיִךְ

כִּי מִי יוֹדֵעַ אִם אָשׁוּב מִלְחֹם

מַה טּוֹב הוּא בֵּין חֵיקֵךְ לִישֹׁן

וְלִהְיוֹת חָבוּק

דָּם שָׁמַיִם אֵשׁ וּמַיִם

כִּי כָּךְ נִגְזַר גּוֹרָלִי.

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

מפי מיכל ויפעת תעשה

יְרִיּוֹת סְעָרָה אֵשׁ וּמַיִם

חַיָּלִים יוֹצְאִים אֶל הַחֲזִית

לָאִמָּהוֹת נִפְקָחוֹת הָעֵינַיִם

כְּשֶׁהֵן רוֹאוֹת אֶת אֹפֶל הַחֲזִית

חַיָּל אַמִּיץ גְּבַהּ קוֹמָה כּוֹרֵעַ בֶּרֶךְ

וְהוּא צוֹעֵק חַבְּקִינִי אִמָּא

דָּם שָׁמַיִם בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם

כִּי כָּךְ גָּזַר הַגּוֹרָל

חַבְּקִינִי אִמָּא

חַבְּקִי נָא בִּזְרוֹעוֹתַיִךְ

כִּי זֹאת הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה הִיא

כִּי זֹאת הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה בִּלְבַד

מִי יוֹדֵעַ אִם אֵצֵא לַקְּרָב

וּמִי יוֹדֵעַ אִם מִשָּׁם אָשׁוּב

מָה נָעַם לִי בְּחֵיקֵךְ לָנוּם

וְלִהְיוֹת צָמוּד לַגּוּף

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

מפנקסו של סולימאן הגדול

יְרִיּוֹת סְעָרָה אֵשׁ שָׁמַיִם

חַיָּלִים יוֹצְאִים אֶל הַחֲזִית

לָאִמָּהוֹת נִפְקְחוּ הָעֵינַיִם

וְהֵן רוֹאוֹת אֶת אֹפֶק הֶעָתִיד

חַיָּל זְקוּף-קוֹמָה כּוֹרֵעַ בִּרְכַּיִם

וְלוֹחֵשׁ הַאֲזִינִי אִמָּא

דָּם שָׁמַיִם אֵשׁ וּמַיִם

כִּי כֹּה חָרַץ הַגּוֹרָל

חַבְּקִינִי אִמָּא

חַבְּקִינִי נָא בִּזְרוֹעוֹתַיִךְ

כִּי זוֹ הַפַּעַם אַחֲרוֹנָה הִיא

כִּי זוֹ הַפַּעַם אַךְ בִּלְבַד

הֵן מָחָר יוֹצֵא אֲנִי לַקְּרָב

וְאֵין יוֹדֵעַ אִם מִשָּׁם אָשׁוּב

כַּמָּה טוֹב זֶה בְּחֵיקֵךְ לִשְׁכַּב

לִהְיוֹת צָמוּד לַגּוּף

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

מילים בשפת המקור (יוונית)

Οι διαβάτες στο δρόμο αραιώνουν

ερημιά η νυχτιά είν' παγερή

κι ένας σκύλος ουρλιάζει με πόνο

λες και κάτι ο δόλιος θρηνεί

Ο βοριάς με μανία μουγκρίζει

μια σειρήνα κλαυθμυρίζει μια φοβέρα

ενά ρολόι κτυπά την ώρα σιγά

Είναι μεσάνυχτα

κι όλη η φύσις ησυχάζει

κι όμως ένας που σπαράζει

δε κοιμάται ξενυχτά

Αχ θυμάται με μαράζι

μια γυναίκα π' αγαπά τρελά

τη ζητά κι αναστενάζει

μα αυτή είναι μακριά.

תרגום רבקה הבסי לשיר היווני המקורי

ברחוב מתמעטים עוברי האורח

שממה, הלילה קר,

כלב זועק בכאב,

כאילו המסכן מקונן על משהו.

הרוח שואגת בזעם

סירנה צופרת כמתאבלת,

ומאי שם נשמעים צלצולי שעון,

המשמיע לאיטו את השעה.

חצות הליל,

והטבע כולו רוגע,

אבל מישהו שליבו נשבר,

אינו ישן, שנתו נודדת.

הוא זוכר בגעגוע

אישה שהוא אוהב עד שיגעון.

הוא עורג אליה ונאנח,

אבל היא רחוקה.

ביצוע:

הקישור הועתק

אמנון בקר

שנת הקלטה: 4.8.2011
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

מקור הלחן לא היה ידוע שנים רבות. לפי סגנונו, היה אפשר לחשוד שזהו לחן סלאווי. עם זאת, המוזיקאי יוסי ספיבק זכר (ללא פרטים נוספים) כי הלחן הופיע בתקליטון 78 סל"ד יווני שהיה ברשותו בראשית שנות החמישים (היה ידוע לספיבק גם כי השיר היה מושר באצ"ל). בחודש מאי 2024 זיהתה רבקה הבסי את המקור: השיר היווני "חצות הליל" שהוקלט בשנת 1933. מחברי המילים ביוונית (שהמילים בעברית אינן קשורות אליהן כלל) הם דימיטריס פיליפופולוס וד' אבסטריאדיס ומחבר הלחן ת'מיס נלצוס. האזינו לשיר המקורי ביוונית.

לפי שמעון פלמן, זהו טנגו מימי הבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה (שמעון פלמן עצמו לא היה בבריגדה).

לפי עמוס רודנר, השיר היה המנון ראשוני הצנחנים (1947), אולם רק הגרסה שהוא מביא מתייחסת בפירוש לצנחנים ולא לחיילים באופן כללי, כמו ביתר הגרסאות. ייתכן, אם כן, שגרסתו של רודנר היא התאמה של גרסה עברית מוקדמת יותר (אולי מתקופת הבריגדה, כפי שמתאר שמעון פלמן לעיל) להמנון ראשוני הצנחנים. מספר עמוס רודנר:

ראשוני הצנחנים היו נוער יהודי ממזרח אירופה, שורדי שואה, שהתאמנו בצ'כיה בשנת 47' בפיקוד הפלמחניק חיים גורי. הם עלו ארצה ב-48' והתאמנו ב"אחוזה" שעל הכרמל, שם היו מִתקני אימון צניחה שהשאירו הבריטים. ["מחנה הלגיון" – זֶמֶרֶשֶׁת] מפקדם, סרן איתמר גולני בן אפיקים, נהרג בתאונת צניחה.

ההמנון הזה שירת את הצנחנים, עד שבשנות החמישים הראשונות השתלטה יחידה 101 על גדוד 890, ובני הקיבוצים והמושבים החלו לשיר בגדוד מה שרפול קרא "שירים עבריים (כלומר שירים רוסיים אחרים. ..)

הקיבוצניקים והמוושבניקים שבזו לצנחנים המצוחצחים של טרום היות יחידה 101 שרו להם:

צנחן צעיר זקוף קומה צועד קדימה
והוא זועק:
"אָמָן אָמָן אָמָן / אני חרמָן"

בניגוד למה שמקובל לחשוב, יפה ירקוני לא ביצעה ולא הקליטה את השיר הזה.

האזינו לביצוע מיכל תעשה ובתה יפעת שהוקלט ב2014 לזכר קרוב משפחתן שחר תעשה. קראו באתר מעריב NRG על נסיבות ההקלטה.

האזינו לביצוע השיר המקורי ביוונית ובלאדינו מפי ג'קו פוליקר, מתוך התקליטור "ג'קו ויהודה פוליקר".

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

יום המשפחה / יום האם צבא שירי זמרדעים

עדכון אחרון: 13.09.2024 02:14:44