לְאַרְצֵנוּ אַל תִּלְעַג
הִיא פִּנָּה נִדַּחַת
פֹּה הַפּוּרִים גַּם כֵּן חַג
וּמַחֲלָה – קַדַּחַת.
– לִי הַיּוֹם עָצוּב יוֹתֵר
וַחֲבָל שֶׁבָּאתִי.
הַשָּׁנָה מַלְכַּת אֶסְתֵּר
אֵין לְאַגָּדָתִי.
– לִי גַּם כָּךְ הֶחָג חָבִיב,
וְלֹא הִתְיָאַשְׁתִּי:
אִם אֵין אֶסְתֵּר בְּתֵל-אָבִיב,
אֶסְתַּפֵּק בְּוַשְׁתִּי.
– בְּלִי יָדַיִם, מְנֻוָּל!
קְצָת נִמּוּס לִגְבֶרֶת!
– אָח, גְּבִרְתִּי, בְּקַרְנָוָל
יֵשׁ חֻקָּה אַחֶרֶת.
– אֲהַבְתִּיךְ בְּזֶה הַלֵּיל
וְנַפְשִׁי גּוֹעֶשֶׁת...
– אַל תֹּאהַב, פֶּן תְּקַבֵּל
אֶצְבַּע מְשֻׁלֶּשֶׁת.
– נָא נַשְּׁקִינִי! – לֹא, לֹא, לֹא!
– נָא חַבְּקִינִי! – מֵילֶא...
– הֲלֹא טוֹב לָהּ (– וְגַם לוֹ?!)
בַּנְּשָׁפִים הָאֵלֶּה?
הַאֲמִינוּ, כִּי תָּמִיד
פֹּה חַיִּים אַחֶרֶת.
אַךְ בְּפוּרִים, כִּבְיָרִיד,
הַחֻצְפָּה מֻתֶּרֶת.לארצנו אל תלעג
היא פינה נידחת
פה הפורים גם כן חג
ומחלה – קדחת.
– לי היום עצוב יותר
וחבל שבאתי.
השנה מלכת אסתר
אין לאגדתי.
– לי גם כך החג חביב,
ולא התייאשתי:
אם אין אסתר בתל-אביב,
אסתפק בוושתי.
– בלי ידיים, מנוול!
קצת נימוס לגברת!
– אח, גברתי, בקרנוול
יש חוקה אחרת.
– אהבתיך בזה הליל
ונפשי גועשת...
– אל תאהב, פן תקבל
אצבע משולשת.
– נא נשקיני! – לא, לא, לא!
– נא חבקיני! – מילא...
– הלוא טוב לה (– וגם לו?!)
בנשפים האלה?
האמינו, כי תמיד
פה חיים אחרת.
אך בפורים, כביריד,
החוצפה מותרת.
מילים: אברהם שלונסקי
לחן: עממי אוקראיני (טקסטים נוספים בלחן זה) כתיבה: 1934
|
זמרשת, משתתפי האירוע  |
על השיר
השיר העברי נכתב למנגינת השיר העממי-אוקראיני Не дивуйтесь, добрі люди ("אל תתפלאו אנשים טובים"), המוכר בעברית כ"תה ואורז" ושם מידע על השיר המקורי וקישורים לשירים עבריים נוספים לאותו לחן..
המילים נדפסו לראשונה בכתב העת "טורים", כרך א', גליון כ"ט-ל' [גליון פורים], 28.2.1934.
השיר בוצע על-ידי ציפי שביט ודודו דותן במחזמר הטלוויזיוני "קרנבל בתל-אביב" (תזמון 47:50).
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
טקסטים נוספים באתר בלחן זה
תגיות
עדכון אחרון: 31.01.2022 01:22:22
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם