ברכת עם
העתקת מילות השיר

תֶּחֱזַקְנָה יְדֵי כָל-אַחֵינוּ הַמְחוֹנְנִים עַפְרוֹת אַרְצֵנוּ בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם; אַל יִפֹּל רוּחֲכֶם – עַלִּיזִים מִתְרוֹנְנִים בֹּאוּ שְׁכֶם אֶחָד לְעֶזְרַת הָעָם! הֵן סוֹפְרִים אֲנַחְנוּ אֶת-נוֹדְכֶם וְחוֹבְבִים נִטְפֵי הַדְּמָעוֹת וְזֵעַת הָאָף, הַיּוֹרְדִים כַּטַּל לְיִשְׂרָאֵל וּמְשׁוֹבְבִים נַפְשׁוֹ הַנִּלְאָה, הַשּׂוּמָה בַכָּף. וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּקְדַּשׁ כָּל-דִּמְעָה שֶׁצָּלֲלָה בְּיָם דִּמְעָתֵנוּ, נְדָבָה לָעָם, כָּל-טִפָּה שֶׁל זֵעַת אַפַּיִם, שֶׁסָּלֲלָה דֶּרֶךְ אֲדֹנָי – כְּחֵלֶב וָדָם. אִם-לֹא אֶת-הַטְּפָחוֹת – רַק מַסַּד יְסַדְתֶּם – רַב-לָכֶם, אַחַי, עֲמַלְכֶם לֹא-שָׁוְא! הַבָּאִים – וּבְנִיתֶם וְטַחְתֶּם וְשַׂדְתֶּם, עַתָּה רַב-לָנוּ אִם נָטוּי הַקָּו. גּוֹי קַו-קָו אֲנַחְנוּ! מִקַּו לָקָו קוֹמְמוּ שִׁמֲמוֹת עוֹלָם וּבְנוּ בִנְיַן-עַד! יֶשׁ-יוֹם – וּמִיָּם עַד-יָם יֵצְאוּ יִשְׁתּוֹמְמוּ לִרְאוֹת מַה-פָּעַל קְטֹן גּוֹיִם, עַם נָד. וְלָמָּה, הַמְפַגְּרִים, פַּעֲמֵיכֶם כֹּה בוֹשְׁשׁוּ? הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל, הַאִם בְּנֵי מֵרוֹז? הוֹי, כֹּחוֹת נִפְרָדִים, הִתְלַקְּטוּ, הִתְקוֹשְׁשׁוּ! עִבְדוּ שְׁכֶם אֶחָד בְּחַיִל וָעֹז! אַל-תֹּאמְרוּ: קָטֹנּוּ – הֲטֶרֶם תִּתְבּוֹנְנוּ פְּנֵי אֲבִיר יַעֲקֹב הַהוֹלְכִים בַּקְּרָב; מִימֵי זְרֻבָּבֶל יָדֵינוּ לֹא-כוֹנְנוּ מִפְעַל אַדִּירִים כָּמֹהוּ וָרָב. מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת? הַבּוּז לַמִּתְלוֹצְצִים! מַלְּטוּ אֶת-עַמְּכֶם וְאִתִּים עֲשׂוּ – עַד-נִשְׁמַע מֵרָאשֵׁי הֶהָרִים מִתְפּוֹצְצִים קוֹלוֹת אֲדוֹנָי הַקֹּרְאִים: עֲלוּ!תחזקנה ידי כל-אחינו המחוננים עפרות ארצנו באשר הם שם; אל יפול רוחכם – עליזים מתרוננים בואו שכם אחד לעזרת העם! הן סופרים אנחנו את-נודכם וחובבים נטפי הדמעות וזעת האף, היורדים כטל לישראל ומשובבים נפשו הנלאה, השומה בכף. ולעולמי עד תקדש כל-דמעה שצללה בים דמעתנו, נדבה לעם, כל-טיפה של זעת אפיים, שסללה דרך אדוניי – כחלב ודם. אם-לא את-הטפחות – רק מסד יסדתם – רב-לכם, אחי, עמלכם לא-שוא! הבאים – ובניתם וטחתם ושדתם, עתה רב-לנו אם נטוי הקו. גוי קו-קו אנחנו! מקו לקו קוממו שממות עולם ובנו בניין-עד! יש-יום – ומים עד-ים יצאו ישתוממו לראות מה-פעל קטון גויים, עם נד. ולמה, המפגרים, פעמיכם כה בוששו? העבד ישראל, האם בני מרוז? הוי, כוחות נפרדים, התלקטו, התקוששו! עבדו שכם אחד בחיל ועוז! אל-תאמרו: קטונו – הטרם תתבוננו פני אביר יעקב ההולכים בקרב; מימי זרובבל ידינו לא-כוננו מפעל אדירים כמוהו ורב. מי בז ליום קטנות? הבוז למתלוצצים! מלטו את-עמכם ואתים עשו – עד-נשמע מראשי ההרים מתפוצצים קולות אדוני הקוראים: עלו!
מילים: חיים נחמן ביאליק
לחן: עממי רוסי
כתיבה: תרנ"ד

תֶּחֱזַקְנָה יְדֵי כָל-אַחֵינוּ הַמְחוֹנְנִים
עַפְרוֹת אַרְצֵנוּ בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם;
אַל יִפֹּל רוּחֲכֶם – עַלִּיזִים מִתְרוֹנְנִים
בֹּאוּ שְׁכֶם אֶחָד לְעֶזְרַת הָעָם!

הֵן סוֹפְרִים אֲנַחְנוּ אֶת-נוֹדְכֶם וְחוֹבְבִים
נִטְפֵי הַדְּמָעוֹת וְזֵעַת הָאָף,
הַיּוֹרְדִים כַּטַּל לְיִשְׂרָאֵל וּמְשׁוֹבְבִים
נַפְשׁוֹ הַנִּלְאָה, הַשּׂוּמָה בַכָּף.

וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּקְדַּשׁ כָּל-דִּמְעָה שֶׁצָּלֲלָה
בְּיָם דִּמְעָתֵנוּ, נְדָבָה לָעָם,
כָּל-טִפָּה שֶׁל זֵעַת אַפַּיִם, שֶׁסָּלֲלָה
דֶּרֶךְ אֲדֹנָי – כְּחֵלֶב וָדָם.

אִם-לֹא אֶת-הַטְּפָחוֹת – רַק מַסַּד יְסַדְתֶּם –
רַב-לָכֶם, אַחַי, עֲמַלְכֶם לֹא-שָׁוְא!
הַבָּאִים – וּבְנִיתֶם וְטַחְתֶּם וְשַׂדְתֶּם,
עַתָּה רַב-לָנוּ אִם נָטוּי הַקָּו.

גּוֹי קַו-קָו אֲנַחְנוּ! מִקַּו לָקָו קוֹמְמוּ
שִׁמֲמוֹת עוֹלָם וּבְנוּ בִנְיַן-עַד!
יֶשׁ-יוֹם – וּמִיָּם עַד-יָם יֵצְאוּ יִשְׁתּוֹמְמוּ
לִרְאוֹת מַה-פָּעַל קְטֹן גּוֹיִם, עַם נָד.

וְלָמָּה, הַמְפַגְּרִים, פַּעֲמֵיכֶם כֹּה בוֹשְׁשׁוּ?
הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל, הַאִם בְּנֵי מֵרוֹז?
הוֹי, כֹּחוֹת נִפְרָדִים, הִתְלַקְּטוּ, הִתְקוֹשְׁשׁוּ!
עִבְדוּ שְׁכֶם אֶחָד בְּחַיִל וָעֹז!

אַל-תֹּאמְרוּ: קָטֹנּוּ – הֲטֶרֶם תִּתְבּוֹנְנוּ
פְּנֵי אֲבִיר יַעֲקֹב הַהוֹלְכִים בַּקְּרָב;
מִימֵי זְרֻבָּבֶל יָדֵינוּ לֹא-כוֹנְנוּ
מִפְעַל אַדִּירִים כָּמֹהוּ וָרָב.

מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת? הַבּוּז לַמִּתְלוֹצְצִים!
מַלְּטוּ אֶת-עַמְּכֶם וְאִתִּים עֲשׂוּ –
עַד-נִשְׁמַע מֵרָאשֵׁי הֶהָרִים מִתְפּוֹצְצִים
קוֹלוֹת אֲדוֹנָי הַקֹּרְאִים: עֲלוּ!
תחזקנה ידי כל-אחינו המחוננים
עפרות ארצנו באשר הם שם;
אל יפול רוחכם – עליזים מתרוננים
בואו שכם אחד לעזרת העם!

הן סופרים אנחנו את-נודכם וחובבים
נטפי הדמעות וזעת האף,
היורדים כטל לישראל ומשובבים
נפשו הנלאה, השומה בכף.

ולעולמי עד תקדש כל-דמעה שצללה
בים דמעתנו, נדבה לעם,
כל-טיפה של זעת אפיים, שסללה
דרך אדוניי – כחלב ודם.

אם-לא את-הטפחות – רק מסד יסדתם –
רב-לכם, אחי, עמלכם לא-שוא!
הבאים – ובניתם וטחתם ושדתם,
עתה רב-לנו אם נטוי הקו.

גוי קו-קו אנחנו! מקו לקו קוממו
שממות עולם ובנו בניין-עד!
יש-יום – ומים עד-ים יצאו ישתוממו
לראות מה-פעל קטון גויים, עם נד.

ולמה, המפגרים, פעמיכם כה בוששו?
העבד ישראל, האם בני מרוז?
הוי, כוחות נפרדים, התלקטו, התקוששו!
עבדו שכם אחד בחיל ועוז!

אל-תאמרו: קטונו – הטרם תתבוננו
פני אביר יעקב ההולכים בקרב;
מימי זרובבל ידינו לא-כוננו
מפעל אדירים כמוהו ורב.

מי בז ליום קטנות? הבוז למתלוצצים!
מלטו את-עמכם ואתים עשו –
עד-נשמע מראשי ההרים מתפוצצים
קולות אדוני הקוראים: עלו!




 פרטים נוספים


בית גנוז   העתקת מילות השיר

 



המסו נא עגלי הזהב התעוררו
ישרו הדורים לעמכם הרש
בטרם, מצוקים, כמלונה תתפוררו
מבטחכם – קורי עכביש, בית עש.


 פרטים נוספים


מילים בשפת המקור (רוסית)   העתקת מילות השיר

 



майская песня (שיר של ה- 1 במאי)

Время не терпит, дружней за работу!
Дрогнул престол самодержца-царя...
Близится час рокового расчета.
Полымем вспыхнула жизни заря...

Красное знамя взвилось над землею,
Чудной картине не верят глаза:
Бурно несется волна за волною, -
Это народного мщенья гроза!

Полные верою в правое дело,
С жаждой свободы в бесстрашной груди
Рати рабочие гордо и смело
Красное знамя несут впереди.


 פרטים נוספים

ביצוע:

 

מקהלת הפועלים על שם צדיקוב 
ניצוח: יצחק (זיקו) גרציאני
ליווי: תזמורת הבידור של קול ישראל
שנת הקלטה: 1963
מקור: המופע "אנו נהיה הראשונים", משירי העליות הראשונות, סמוך ליום העצמאות תשכ"ג
נכלל בתקליט: אנו נהיה הראשונים: שירי העליות הראשונות. תקליט 1.

על השיר

השיר העברי נכתב למנגינת השיר הרוסי Майская песня ("שיר של מאי").

מספר אורי יעקובוביץ':

השיר הוא משירי המהפיכה. המילים והתווים של השיר מופיעים באוסף Сборник революционных песен ("אוסף שירים מהפכניים") בהוצאת Издание Петербургского комитета РСДРП, שנת 1916. ר' למטה צילום המילים והתווים וכן צילום שער החוברת ממנו הם לקוחים.

השיר העברי הודפס בין היתר בחוברת "תצליל" מספר 8 (חיפה ,1968, עמוד 52) שם הובא צילום עטיפת החוברת שבה נדפס "ברכת עם" בהוצאת Сионистские песни ("שירים ציוניים"), אודסה (1917) בעברית ובתרגום לרוסית.

על השיר העברי קרא בויקיפדיה

מעיר אלי סט:

בקונטקסט המהפכני בו נכתב שיר זה משמעות הביטוי  Майская песня הייתה למעשה "שיר של האחד במאי".

על פי דן מירון, מהדורה מדעית של שירי ביאליק, כרך א (דביר, 1983), עמ' 23:

בשולי השיר על כל נוסחיו רשום התאריך אד"ש [אדר שני = אדר ב'] תרנ"ד. השיר נשלח לראובן בריינין באוגוסט 1894 לפרסום ב"ממזרח וממערב" (ע"פ לחובר, "ימי ביאליק הראשונים", עמ' 51).

ר' השיר המקורי ברוסית וכן ל"ברכת עם", מפי הלל רווה (אילקה), מתוך תכנית הטלוויזיה "שרתי לך ארצי" בהנחיית אליהו הכהן.

פרטים רבים נוספים על השיר במאמרו של אליהו הכהן "תחזקנה: גלגוליו של המנון פועלים", בתוך "עונ"ש" (13.8.20), הבלוג של פרופ' דוד אסף.  

ביצועים נוספים בעברית:


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

מילים ותווים  

מקור: "Blau-Weiss Liederbuch", Judischer Verlag, Berlin, 1918, עמוד 21-23








מילים ותווים  

מקור: "Bnei Akiva Song Sheet no. 1", בריטניה, סביב 1940, עמוד 1




תווים  




מתוך "שירי ארץ ישראל" מאת ד"ר יעקב שנברג, הסתדרות החלוץ גרמניה, 1935. הוצאת יודישער פערלאג, ברלין.


ברכת עם ברוסית - טקסט ותווים


ברכת עם - באוסף שירים מהפכניים

הקלטה: עיבוד מאת אהרן שפי  

המעבד אהרן שפי: "את השיר הלאומי 'ברכת עם' של ביאליק נוהגים משום מה לנכס רק לתנועת העבודה. היה שמור אצלי עיבוד לשיר הזה, אבל נוכח ספקות לגבי המשקל הנכון בראשיתו, הנחתי אותו במגירה. עכשיו שמחתי לגלותו בספר השירים "מזמרת הארץ" שבעריכת המלחין שלמה רוזובסקי (ורשה תרפ"ט). מר פלוני, שעליו נסמך רוזובסקי, החליט אז שהתיבה השנייה תהיה במשקל 5/4 ששובר את רצף המַרש. גם כמה תיבות לקראת הסוף הושרו אז קצת בשונה ממה שמקובל היום. הלכתי בכיוון של פשרה בין הגרסאות השונות ושדרגתי את העיבוד."

 

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.

תמונות  

המשפט "הבאים, ובניתם וטחתם ושדתם" מתוך השיר התנוסס על השער דרכו עברו המוזמנים בטקס העליה לקרקע של קיבוץ מעגן מיכאל ב- ל' באב תש"ט, ה- 25.8.1949. (תודה לאיתמר ברכמן על התמונה.)



תגיות




עדכון אחרון: 17.09.2024 19:03:01


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: