ארצי - מקהלת המדרשה למוזיקה (כיום: מקהלת הפקולטה למוזיקה במכללת לוינסקי)

הִנָּךְ אַרְצִי, אֶרֶץ נֶחְמֶדֶת, הִנָּךְ עִם חִנֵּךְ, עִם הוֹדֵךְ וָתֹם; הֲאַתְּ הִיא עַרְשִׂי, עֶרֶשׂ מוֹלֶדֶת, אוֹ אֶחֱזָיָה אַךְ חֲלוֹם. הִנֵּה הַתְּכֵלֶת בִּשְׁמֵי הַקְּסָמִים הִנֵּה הָרַיִךְ הַשּׁוֹמְרִים בְּרֹאשׁ, הִנֵּה פַּרְדֵּסִים, הִנֵּה הַכְּרָמִים, הַתְּאֵנָה, הַתָּמָר, הַבְּרוֹשׁ. הִנָּךְ מוֹשַׁבְתִּי עַל יַרְדֵּן קְדוּמִים, פֹּה מַצֵּבָה עַתִּיקָה מֵאָז. אַח, הַיַּרְדֵּן גַּלָּיו מַה הוֹמִים, שִׁטְפּוֹ מַה יָּפֶה וָעַז! הִנֵּה בָּתַּיִךְ כַּיּוֹנִים הַצְּחוֹרוֹת, אֶשְׁמַע קוֹל אֶבֶן שָׁרָה מִקִּיר. הִנֵּה בְּנוֹתַיִךְ, הַצְּנוּעוֹת, הַטְּהוֹרוֹת, הָרוֹקְמוֹת לְעַמִּי שִׁיר. שְׁכִינַת עַמִּי אַט מְרַחֶפֶת מִי לֹא יַאֲזִין פַּעֲמֵי יָהּ? לָדַעַת נַפְשִׁי כַּמָּה נִכְסֶפֶת, אִם הַגּוֹאֵל הוֹלֵךְ וּבָא...הנך ארצי, ארץ נחמדת הנך עם חינך, עם הודך ותום. הזאת היא ערשי, ערש מולדת או אחזיה אך חלום? הנה התכלת בשמי הקסמים, הנה הרייך השומרים בראש. הנה פרדסים, הנה הכרמים, התאנה, התמר, הברוש. הנך מושבתי על ירדן קדומים פה מצבה עתיקה מאז, אח, הירדן גליו מה הומים, שטפו מה יפה ועז. שכינת עמי אט מרחפת, מי לא יאזין פעמי יה? לדעת נפשי כמה נכספת אם הגואל הולך ובא.

מילים: קדיש יהודה (לייב) סילמן
לחן: חנינא קרצ'בסקי
כתיבה: 1917
הלחנה: 1917

הִנָּךְ אַרְצִי, אֶרֶץ נֶחְמֶדֶת,

הִנָּךְ עִם חִנֵּךְ, עִם הוֹדֵךְ וָתֹם;

הֲאַתְּ הִיא עַרְשִׂי, עֶרֶשׂ מוֹלֶדֶת,

אוֹ אֶחֱזָיָה אַךְ חֲלוֹם.

הִנֵּה הַתְּכֵלֶת בִּשְׁמֵי הַקְּסָמִים

הִנֵּה הָרַיִךְ הַשּׁוֹמְרִים בְּרֹאשׁ,

הִנֵּה פַּרְדֵּסִים, הִנֵּה הַכְּרָמִים,

הַתְּאֵנָה, הַתָּמָר, הַבְּרוֹשׁ.

הִנָּךְ מוֹשַׁבְתִּי עַל יַרְדֵּן קְדוּמִים,

פֹּה מַצֵּבָה עַתִּיקָה מֵאָז.

אַח, הַיַּרְדֵּן גַּלָּיו מַה הוֹמִים,

שִׁטְפּוֹ מַה יָּפֶה וָעַז!

הִנֵּה בָּתַּיִךְ כַּיּוֹנִים הַצְּחוֹרוֹת,

אֶשְׁמַע קוֹל אֶבֶן שָׁרָה מִקִּיר.

הִנֵּה בְּנוֹתַיִךְ, הַצְּנוּעוֹת, הַטְּהוֹרוֹת,

הָרוֹקְמוֹת לְעַמִּי שִׁיר.

שְׁכִינַת עַמִּי אַט מְרַחֶפֶת

מִי לֹא יַאֲזִין פַּעֲמֵי יָהּ?

לָדַעַת נַפְשִׁי כַּמָּה נִכְסֶפֶת,

אִם הַגּוֹאֵל הוֹלֵךְ וּבָא...

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

גרסה לבית הכרם

הִנָּךְ אַרְצִי, אַרְצִי הַנֶּחְמֶדֶת,

הִנָּךְ עִם חִנֵּךְ, עִם הַתֹּם;

הַאַתְּ הִיא עַרְשִׂי, עֶרֶשׂ הַמּוֹלֶדֶת,

אוֹ אֶחֱזָיָה אַךְ קוּר חֲלוֹם.

אַתְּ שְׁכוּנָתִי בִּסְבִיב יְרוּשָׁלַיִם,

פֹּה הָרַיִךְ הֵם הַשּׁוֹמְרִים;

פֹּה כְּרָמַיִךְ בְּזִיו הַשָּׁמַיִם,

וְאַחַי בָּךְ בּוֹצְרִים, זוֹמְרִים.

כְּיוֹנוֹת צְחוֹרוֹת הֲלֹא הֵם בָּתַּיִךְ

הֵנָּה בָּאוּ בִּיעָף מֵאָז;

וּדְמִי הַזֹּהַר עַל גֵּיאֲיוֹתַיִךְ,

עוֹלָמֵךְ פֹּה עֲלוּף הָרָז.

שִׁירַת הַקֶּדֶם בַּלָּאט אֶשְׁמָעָה,

אֶבֶן-אֶבֶן תָּשִׁיר מִקִּיר;

הַבַּיִת, הַכֶּרֶם – שִׁירָה נָאָה,

לְחַיֵּי הֶעָתִיד הַשִּׁיר.

שְׁכִינַת עַמִּי אַט-אַט מְרַחֶפֶת;

מִי לֹא יַאֲזִין פַּעֲמֵי יָהּ?

לָדַעַת נַפְשִׁי כַּמָּה נִכְסֶפֶת,

אִם הַגּוֹאֵל הוֹלֵךְ וּבָא...

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

English Translation

MY LAND

Lyrics: Kadish Yehuda (Leib) Silman

Melody: Hanina Karchevsky

English: Liel Alomg

You are my country, lovely land

Here you are with your charm, your glory and purity

Are you my cradle, the cradle of the homeland

Or has a dream taken hold of me?

Here the blue in the magic skies

Here your mountains guarding on high

Here the orchards, here the vineyards,

The fig, the palm, the cypress.

You are my place on the ancient Jordan

Here [stands] an ancient commemoration stone from then.

O, how lively the Jordan's waves

Its flow how beautiful and strong!

Here your homes, like the pure white doves

I hear the sound of a stone singing from a wall

Here your daughters, modest,

Pure

Embroidering a song for my people.

The spirit of my people slowly flutters

Who will not listen to the footsteps of G-d?

To know how my heart yearns [to know],

Whether the Redeemer approaches…

ביצוע:

הקישור הועתק

מקהלת המדרשה למוזיקה (כיום: מקהלת הפקולטה למוזיקה במכללת לוינסקי)

עיבוד: גיל אלדמע
ניצוח: רון זרחי
שנת הקלטה: 2006
מקור: ערב חנינא קרצ'בסקי

סולנית: שירן שחר בורק

באדיבות המדרשה למוזיקה של מכללת לווינסקי

סילמן כתב לשיר שתי גרסאות, הראשונה, המוכרת יותר, והשניה, אותה הקדיש לשכונת "בית הכרם" בירושלים, בה התגורר.

הגרסה הראשונה נדפסה עם התווים בירחון "שחרות" בניו יורק ביום 1.2.1918 ושם כבר נכתב כי הוא "מושר בכל ארץ ישראל". לפיכך נראה ששנת חיבורו היא 1917 (בעבר היה כתוב בשוגג שחובר ב1923). כמו כן כתוב כי השיר [הטקסט] חובר "בעקבות פזמון עממי" אך אין לנו קצה חוט לזיהוי הפזמון העממי. תודה לדוד אסף על הגילוי.

הטקסט הושר גם בלחן יידי מאת פ. דיסקונט.

בתכנית "נתיב הזמר" ששודרה בקול ישראל, ערכו גיל אלדמע ואהוד מנור שיחה עם הבלשן ד"ר ראובן סיוון, בנו של סילמן:

אהוד מנור: "השיר הזה עבר גלגולים אחדים, נכון, גיל?"
גיל אלדמע: "כן, אנחנו רואים פה, בספר של נתיבה, בעצם שתי גרסאות של המילים: אחת זה 'הנך ארצי ארץ נחמדת' והשני זה 'הנה התכלת בשמי הקסמים, הנה הרייך השומרים כראש. הנה פרדסים, הנה הכרמים, התאנה, התמר הברוש'." ובגרסה השנייה, מצד ימין, כתוב בבית השני: 'את שכונתי בסביב ירושלים. פה הרייך הם השומרים. פה כרמייך בזיו השמים, ואחר-כך בוצרים, זומרים' ".
אהוד מנור: "והשיר כולו מוקדש לבית הכרם".
ד"ר ראובן סיוון: "אבא חיבר את הנוסח הזה (אני לא יכול לקרוא בלי לשיר): 'הנך ארצי, ארץ נחמדת, הנך עם חינך, עם התום. האת היא ערשי, ערש מולדת, או אחזיה אך כה חלום. האת היא ערשי, ערש מולדת או אחזיה אך חלום'. אחר-כך אבא שינה את השיר כדי לייחד את השיר לבית-הכרם".
גיל אלדמע: "זאת-אומרת שהגרסה אצל קרצ'בסקי היא היותר ותיקה?"
ד"ר ראובן סיוון: "היא הראשונה. וגם אהבנו אותה יותר. עם כל הכבוד לבית-הכרם, אנחנו חושבים את המהדורה הזאת, הראשונה, שאין בה 'בית-הכרם', ליותר יפה ויותר ציבורית ויותר אהבת ארץ-ישראל".

ביצועים נוספים:

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

מתוך הירחון 'שחרות' שנה שניה חוברת י"א עמ' 9 נדפס בניו יורק ב- 1.2.1918 שבט תרע"ח

מקור: "קדיש יהודה סילמן: לכו נרננה", [הוצאת המחבר], דפוס איתן ושושני, תרפ"ח, עמוד מט

מקור: "חנינא קרצ'בסקי: צלילי חנינא", הגמנסיה העברית "הרצליה", תל-אביב, 1927, עמוד עה

שירי מולדת מקהלות ירושלים העלייה השלישית כל מקום ואתר הירדן

עדכון אחרון: 20.10.2024 13:25:55