אומרים ישנה ארץ (לחן יואל אנגל)

אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ, אֶרֶץ רְוַת שֶׁמֶשׁ... אַיֵּה אוֹתָהּ אֶרֶץ, אֵיפֹה אוֹתוֹ שֶׁמֶשׁ? אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ, עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה, שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי-לֶכֶת צָצִים עַל כָּל גִּבְעָה. אֶרֶץ – בָּהּ יְקֻיַּם כָּל אֲשֶׁר אִישׁ קִוָּה, נִכְנַס כָּל הַנִּכְנָס – פָּגַע בּוֹ עֲקִיבָא. "שָׁלוֹם לְךָ, עֲקִיבָא! שָׁלוֹם לְךָ, רַבִּי! אֵיפֹה הֵם הַקְּדוֹשִׁים, אֵיפֹה הַמַּכַּבִּי?" עוֹנֶה לוֹ עֲקִיבָא, אוֹמֵר לוֹ הָרַבִּי: "כָּל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, אַתָּה הַמַּכַּבִּי!" "כָּל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, אַתָּה הַמַּכַּבִּי! אַתָּה הַמַּכַּבִּי!" אומרים: ישנה ארץ, ארץ רוות שמש... איה אותה ארץ, איפה אותו שמש? אומרים: ישנה ארץ, עמודיה שבעה, שבעה כוכבי-לכת צצים על כל גבעה. ארץ – בה יקוים כל אשר איש קיווה, נכנס כל הנכנס – פגע בו עקיבא. "שלום לך, עקיבא! שלום לך, רבי! איפה הם הקדושים, איפה המכבי?" עונה לו עקיבא, אומר לו הרבי: "כל ישראל קדושים, אתה המכבי!" "כל ישראל קדושים, אתה המכבי! אתה המכבי!"

     

חד משמעית: ישנה ארץ!
ברק פז, 2.8.2008

את מילות "אומרים ישנה ארץ" כתב פעמיים רופא הילדים והמשורר שאול טשרניחובסקי (1943-1875), בשתי נקודות זמן שונות בשנת 1923. הנוסח הראשון, אותו חיבר המשורר במהלך נסיעה בחשמלית בברלין, הוא נוסח ספקני ומלא סימני שאלה באשר לארץ המובטחת: כיצד זה תעינו? איפה אותה ארץ? מי ינחנו דרך? אולי כבר איננה? זהו הנוסח שאותו הלחין שלמה ארצי לערב שירי משוררים של גלי צה"ל (1973).

את הנוסח השני לשיר כתב טשרניחובסקי לכבוד ועידה עולמית של תנועת "החלוץ" שהתקיימה בברלין, בה קרא את מילות השיר. ייתכן שטשרניחובסקי חש שאין זה הולם לקרוא שיר מלא תהיות במעמד שכזה ולכן בנוסח החדש של "אומרים ישנה ארץ", העלים את רוב סימני השאלה, והחליף את הספקות בטקסט ציוני לאומי מובהק. בנוסח המחודש, כל הנכנס לארץ ישראל, שתושביה היו שרויים אז במצב ביטחוני מעורער, פוגש בלא אחר מאשר רבי עקיבא, סמל לגבורה, שהתנגד לכיבוש הרומי ומת על קידוש השם. ואותו רבי עקיבא מייד מגייס את העולה החדש להגן על היישוב מפני הפורעים הערבים: "אומר לו עקיבא... אתה המכבי!" לפי תיעודים שונים, השיר והמשורר הותירו רושם עז על באי הוועידה. הגרסה שהלחינה נעמי שמר מושתתת בעיקר על הנוסח האופטימי, אם כי בשילוב חלקים מהנוסח האחר.

אבל עם כל הכבוד ללחן של שלמה ארצי, הלחן הראשון לשיר חובר כ-50 שנה קודם לכן על ידי המלחין יואל אנגל (1927-1868), מלחין חשוב שנזכר כיום בעיקר בזכות שירי הילדים: היורה (גשם גשם משמיים) ו-נומי נומי ילדתי. לחנו הנפלא ל"אומרים ישנה ארץ" היה מוכר ביישוב והושר רבות בשנות ה-30' וה-40'. יש לו ביצועים מוקלטים אחדים מפי יוסף גולנד, לוסי ארנון, חבורת רננים, דודו זכאי, דורון תבורי ועוד.