|
מילים: ש. בן-ציון (שמחה אלתר גוטמן)
לחן: מרק ורשבסקי (טקסטים נוספים בלחן זה) כתיבה: שבט תרס"ח 1908
|
ביצוע:
נעמי ברנשטיין
שנת הקלטה: 3.1981
מקור: הספרייה הלאומית פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. תזמון: 21:10 ברנשטיין שרה גרסה חלקית מתוך גרסת "עולם הילדים" (ר' לעיל). |
פרטים נוספים
מקהלת ילדי מחנות באירופה
ביצוע:
זמרשת, משתתפי האירוע
גיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מתוך אירוע זמרשת מס' 3
מועצה מקומית אזור, 18.01.08
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי
ביצוע:
יפה ויינשטיין
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
שרה את הבית השני ואת ההמשך לא זוכרת.
הוקלט במסגרת: סדנת אתנומוסיקולוגיה בראש פינהאליהו הכהן, 'אַשְׁכּוֹלוֹת' של אז"ר: כתב עת לבני הנעורים מימי העלייה השנייה (במסגרת הבלוג של פרופ' דוד אסף "עונג שבת", 9.12.2016):
במעטפה שבה מצאתי את ארבע החוברות הנדירות של אשכולות, גיליתי ממש לאחרונה 'מציאה' שהפתיעה אותי: כתב יד של השיר 'אלף-בית', שנכתב על ידי הסופר ש. בן-ציון (אביו של הצייר נחום גוטמן) לכבוד חג הנטיעות ביפו, ובראשו כתוב בכתב יד: 'תשורה נתונה מאת הוצאת "יזרעאל" לילדי ארץ ישראל'.
נראה כי אז"ר התכוון לכלול את השיר בחוברת הבאה של אשכולות, הראשונה לשנת תרס"ח, שעמדה לצאת באביב ומעולם לא נדפסה. אך אז"ר לא המתין לצאת החוברת החדשה. הוא הקדים והדפיס את השיר על דף מהודר (הדף המודפס לא השתמר), שחולק למשתתפי טקס הנטיעות בבית הספר החקלאי במקווה ישראל, שנערך בט"ו בשבט תרס"ח (1908). בטקס נטלו חלק למעלה מארבע מאות תלמידים מארבעה בתי ספר ביפו: בית הספר לבנות, בית הספר לאמיגרנטים ('בית רחל'), בית הספר של 'עזרה' והגימנסיה העברית, ששכנה עדיין במשכנה הקודם ביפו, לפני שעברה לאחוזת בית.
דברים אלה מתקנים את התיארוך לשנת תר"ע (1910) כפי שכתב אליהו הכהן ב"מתי החלו לנטוע" (עתמול מס' 3 1976 עמ' 13).
נתן שחר, "שיר שיר עלה נא" [2007], עמ' 256, מציין את המורה פפר כמי שהתאים את התמליל ללחן.
ביצוע נוסף: שלמה ניצן וחבורת רננים (1974) מתוך תכנית שירי ט"ו בשבט בסדרת הרדיו "שוב יוצא הזמר"
עוד הותאם לאותו לחן צריף פשוט ודל.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
מיכל הירשפלד מספרת:
בעודי מחפשת אחר שיר שממנו היה לי רק משפט אחד, נתקלתי בשיר "זמר לחמישה עשר בשבט". שמחתי להתעדכן בלחן שלו, כי לא היה ידוע לי איך שרים אותו, וגם בשאר מילות השיר. את המשפט הידוע לי מהשיר מצאתי באחד מהמכתבים ששלח הסבא רבא שלי, צבי הירשפלד, ממקימי המושבה ראשון לציון וממקימי ההתיישבות הראשונה בנגב "רוחמה". המכתב עצמו לא חשוב לעניין השיר, אך בסוף הוא מציין שילדיו (וביניהם סבי) שרו שיר זה. המכתב נמצא בספר "חמדת אבות", שערך גרשון גרא (איש יקר), עליו השלום, ובו מכתבים, תמונות, סיפורים וקטעי יומן רבים מראשית תקופת היישוב.
מתוך הספר "חמדת אבות" בעריכת גרשון גרא
