הסבל

יִתְבָּרַךְ הָרַחֲמָן עַל כִּי רִחֲמָנִי וּמִנִּבְכֵי גָּלוּת תֵּימָן לָאָרֶץ הֵבִיאָנִי הֵבִיאָנִי בְּשָׂשׂוֹן אֶל אַרְצֵנוּ הֵנָּה אַךְ לֹא הִגִּיעָה שְׁעַת רָצוֹן וְהַגְּאֻלָּה אֵינֶנָּה הַגְּאֻלָּה אֵינֶנָּה עוֹד וְהַגּוֹאֵל בְּכֶבֶל וְאָנֹכִי עוֹד אֱעֱמֹד סַבָּל קָשׁוּר לְחֶבֶל יֵשׁ עִנְבָּל לַפַּעֲמוֹן וְלַסַּבָּל יֵשׁ חֶבֶל מַה לִּי כֶּסֶף וּמָמוֹן הֲבָלִים וָהֶבֶל ב. תֵּימָנִי אֲנִי רָזֶה מָשׁוּל אֲנִי כְּחֶרֶשׂ אֶת עוֹלָמִי עוֹלָם הַזֶּה לָקְחוּ אַנְשֵׁי הַכֶּרֶס לִי אִשָּׁה וּשְׁנֵי בָּנִים בָּנִים כִּשְׁתִילֵי זַיִת הִיא כּוֹבֶסֶת לְבָנִים וְהֵם עוֹדָם בַּבַּיִת וּבַבַּיִת מְעַט אוֹרָה צְרִיף יְדוּעַ עֹנִי אַךְ בָּנַי לוֹמְדִים תּוֹרָה יֵדְעוּ תּוֹרָה כָּמוֹנִי יֵשׁ עִנְבָּל לַפַּעֲמוֹן... ג. אֵלִי צִיּוֹן לִבִּי כָּמֵהַּ מֵאַרְצוֹת הַנֶּגֶב אָמַרְתִּי: תְּנוּ לִי אֲדָמָה וַאֲנַשְּׁקָה כָּל רֶגֶב כִּי כֹּחוֹ עוֹד חַי כָּעֵת הָאָרֶץ הֶחֶיְתָנִי תְּנוּ לִי מַחְרֵשָׁה וְאֵת וְאֶחֱרֹשׁ גַּם אֲנִי אַךְ עַל כְּנָפָיו יָטוּס הַזְּמַן וְהַפָּקִיד לִי יַעַן סַבָּל הָיִיתָ בְּתֵימָן תְּהִי סַבָּל בִּכְנַעַן יֵשׁ עִנְבָּל לַפַּעֲמוֹן... יתברך הרחמן על כי ריחמני ומנבכי גלות תימן לארץ הביאני הביאני בששון אל ארצנו הנה אך לא הגיעה שעת רצון והגאולה איננה הגאולה איננה עוד והגואל בכבל ואנוכי עוד אעמוד סבל קשור לחבל יש ענבל לפעמון ולסבל יש חבל מה לי כסף וממון הבלים והבל ב. תימני אני רזה משול אני כחרש את עולמי עולם הזה לקחו אנשי הכרס לי אישה ושני בנים בנים כשתילי זית היא כובסת לבנים והם עודם בבית ובבית מעט אורה צריף ידוע עוני אך בניי לומדים תורה ידעו תורה כמוני יש ענבל לפעמון... ג. אלי ציון לבי כמה מארצות הנגב אמרתי: תנו לי אדמה ואנשקה כל רגב כי כוחו עוד חי כעת הארץ החייתני תנו לי מחרשה ואת ואחרוש גם אני אך על כנפיו יטוס הזמן והפקיד לי יען סבל היית בתימן תהי סבל בכנען יש ענבל לפעמון...