הוי את ארץ הקדחת

הוֹי אַתְּ אֶרֶץ הַקַּדַּחַת: חֲשׂוּפַת הַסֶּלַע וְקֵרַחַת שֶׁמֶשׁ לוֹהֶטֶת, בּוֹעֶרֶת נַפְשִׁי אֵלַיִךְ סוֹעֶרֶת, סוֹעֶרֶת. זְרוּעִים פָּנַיִךְ קִמְטֵי עֶדְנָה הֶהָרִים יָרֹנּוּ בְּחֶדְוָה מַה יָּפִית, בַּת הַכִּנֶּרֶת הָרִים עוֹנְדִים לָךְ עֲטֶרֶת, עֲטֶרֶת. גֻּמַּת-חֵן לָךְ: הָעֵמֶק לִקְרָאתֵךְ יִצְהַל כָּל נִיר וָחֵלֶק בְּקִידַת מָחוֹל תֵּצֵא הַשִּׁבֹּלֶת עַל פְּנֵי שָׂדוֹת מִתְהוֹלֶלֶת-הוֹלֶלֶת. זַכִּים לַטֹּהַר הַשָּׁמַיִם כּוֹכְבֵי הַתְּכֵלֶת לָךְ עֵינַיִם הָהּ, קַבְּלִינִי בַּת אוֹהֶבֶת אַהֲבַת דּוֹדִים לָךְ אוֹרֶבֶת, אוֹרֶבֶת.הוי את ארץ הקדחת: חשופת הסלע וקרחת - שמש לוהטת, בוערת, נפשי אלייך סוערת - סוערת. זרועים פנייך קמטי עדנה, ההרים ירונו בחדווה. מה יפית בת הכינרת הרים עונדים לך עטרת - עטרת. גומת-חן לך העמק. לקראתך יצהל כל ניר וחלק. בקידת מחול תצא השיבולת על פני שדות מתהוללת - הוללת. זכים לטוהר השמים - כוכבי התכלת לך עיניים. הה, קבליני בת אוהבת אהבת דודים אורבת, אורבת.