הַיָּרֵחַ הַצָּהֹב
לְטַיֵּל יָצָא בָּרְחוֹב,
וְהַבַּיִת הַקָּטָן
מִתְלַחֵש עִם שְׁחוֹר הַגַּן.
וְאֶצְלֵנוּ כָּאן בִּפְנִים
הַקְּטַנִּים כְּבָר יְשֵׁנִים
וַאֲפִילוּ הַכִּבְשָׂה
מְנַדְנֶדֶת עֲרִיסָה.
וְלָבָן קָטָן שֶׁלִּי
רֹאשׁ בָּהִיר עִם תַּלְתַּלִּים,
כָּל תַּלְתַּל נִרְדַּם מִזְּמַן
בַּמִּטָּה עַל כַּר לָבָן.
וְלִבִּי שָׁלֵו וָקַל
כִּי אָהַבְתִּי כָּל תַּלְתַּל,
וְלָכֵן אוּכַל לִחְיוֹת
טוֹב מְאֹד וְחַם מְאֹד!
הַיָּרֵחַ הַצָּהֹב
לֹא יוֹדֵעַ לֶאֱהֹב
אֵין לוֹ בֵּן וְאֵין לוֹ בַּת,
אֵין לוֹ חַג וְאֵין שַבָּת.
הוּא רוֹאֶה אֶת הַכִּבְשָׂה
מְנַדְנֶדֶת עֲרִיסָה
וְרוֹצֶה מְאֹד לִבְכּוֹת,
אֲבָל אֵין לוֹ גַּם דְּמָעוֹת.
הַיַּרֵח הַזָּקֵן
אַל תִּהְיֶה כָּל כָּך מִסְכֵּן
מִישֶׁהוּ יַגִּיד סוֹף סוֹף
לְכֻלָּנוּ "בֹּקֶר טוֹב"!הירח הצהוב
לטיל יצא ברחוב
והבית הקטן
מתלחש עם שחור הגן
ואצלנו כאן בפנים
הקטנים כבר ישנים
ואפילו הכבשה
מנדנדת עריסה
ולבן קטן שלי
ראש בהיר עם תלתלים
כל תלתל נרדם מזמן
במיטה על כר לבן
וליבי שלו וקל
כי אהבתי כל תלתל
ולכן אוכל לחיות
טוב מאוד וחם מאוד
הירח הצהוב
לא יודע לאהוב
אין לו בן ואין לו בת
אין לו חג ואין שבת
הוא רואה את הכבשה
מנדנדת עריסה
ורוצה מאוד לבכות
אבל אין לו גם דמעות
הירח הזקן
אל תהיה כל כך מסכן
מישהו יגיד סוף סוף
לכולנו בוקר טוב
מילים: לאה גולדברג
לחן: רבקה גוילי (ברוידא) כתיבה: 1937 הלחנה: 1940
|
רמה סמסונוב (וייץ) 
פסנתר: מקס למפל
שנת הקלטה: 25.11.1953 מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית |
על השיר
המילים נדפסו בעיתון "דבר לילדים", כרך ב, חוברת 19, ט"ו בשבט תרצ"ז, 27.1.1937, עמ' 16. שבו ונדפסו בספר "מה עושות האיילות", עמ' 15 - 16.
ביצועים נוספים:
- טמירה ירדני (1970)
- יהודית רביץ ולאה אברהם בעיבוד נעמי פולני (1997)
- אחינועם ניני
לשיר לחן נוסף המיוחס לזאב פרי אך חופף למנגינת הבית של שירו של יגאל בשן "אם הייתי שר לך".
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
פורסם ב-"דבר לילדים" ב-27 בינואר 1937.
תגיות
עדכון אחרון: 02.10.2021 11:27:28
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם