הפטיש דופק

הַשָּׁעָה כְּבָר שֵׁשׁ וָרֶבַע בֹּקֶר בָּא לִבְאֵר שֶׁבַע רָץ אֲנִי סַנְדְּלָר בֶּן חַיִל אֵין לִי יוֹם וְאֵין לִי לַיִל כִּי הַזְּמַן דּוֹחֵק! פַּטִּישִׁי דּוֹפֵק אֵין לִי שְׂרוֹךְ וְאֵין לִי נַעַל אַךְ בָּרוּךְ הָאֵל מִמַּעַל, בָּרוּךְ! דַּי לִי כִּי יַאֲכִילוּנִי פַּת בְּשֶׁמֶן זַיִת אַךְ זֵדִים(?) לֹא יַבְהִילוּנִי כִּי בְּפִי הַפַּיִט וְאִם קַר וּקְצָת נוֹטֵף זֶה הַמִּזְמוֹר: כָּל סַנְדְּלָר הוֹלֵךְ יָחֵף זֶה יַעֲבֹר. מִתֵּימָן עַל הַשָּׁטִיחַ הֲבִיאֵנִי הַמָּשִׁיחַ לְנַשֵּׁק אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ כָּל שַׁבָּת וְכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ וַאֲנִי נוֹשֵׁק - וּפַטִּישִׁי דּוֹפֵק! אֵין לִי שְׂרוֹךְ וְאֵין לִי נַעַל... הַפָּקִיד שֶׁבַּמִּשְׂרַדְיָה לִי אוֹמֵר שְׁמַע סְעַדְיָה יֵשׁ אַרְבַּע מִלְיוֹן רַגְלַיִם (צ"ל: אַרְבָּעָה) וּצְרִיכוֹת הֵן נַעֲלַיִם אֵין לְהִתְעַמֵּק(?) וּפַטִּישִׁי דּוֹפֵק אֵין לִי שְׂרוֹךְ וְאֵין לִי נַעַל...השעה כבר שש ורבע בוקר בא לבאר שבע רץ אני סנדלר בן חיל אין לי יום ואין לי ליל כי הזמן דוחק! פטישי דופק אין לי שרוך ואין לי נעל אך ברוך האל ממעל, ברוך! די לי כי יאכילוני פת בשמן זית אך זדים(?) לא יבהילוני כי בפי הפַּיִט ואם קר וקצת נוטף זה המזמור: כל סנדלר הולך יחף זה יעבור. מתימן על השטיח הביאני המשיח לנשק אדמת הקודש כל שבת וכל ראש חודש ואני נושק - ופטישי דופק! אין לי שרוך ואין לי נעל... הפקיד שבמשרדיה לי אומר שמע סעדיה יש ארבע מליון רגליים וצריכות הן נעלים אין להתעמק(?) ופטישי דופק אין לי שרוך ואין לי נעל...