בן עשרים

בֶּן עֶשְׂרִים עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם וְאוּלַי רַק בֶּן יוּד טֵית הוּא הָיָה בְּהִיר עֵינַיִם הוּא לְצַו לִבּוֹ צִיֵּת הוּא נִלְחַם בְּניר בְּיַעַר בִּישִׁימוֹן בְּצֵל נָוֶה עַל שְׂפָתָיו חִיּוּךְ שֶׁל נַעַר בְּיָדָיו קְנֵה רוֹבֶה אֶבֶן מַלְבִּינָה בַּדֶּרֶךְ רֹאשׁ תָּמָר כְּנֵר מֵאִיר מִי זֶה שָׁם כּוֹרֵעַ בֶּרֶךְְ? מָט לִנְפֹּל בָּחוּר צָעִיר בֶּן עֶשְׂרִים עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם... אִם תָּבוֹאִי לְבַקְּרֵנִי אִמָּא יְקָרָה בְּלִי דַּי אַל תִּבְכִּי אַל תְּקוֹנֵנִי בְּרוֹשׁ גַּדְּלִי לִמְרַאֲשוֹתַי וְגַם אַתְּ יַלְדַּת הַחֶמֶד שֶׁחִבַּקְתִּי בִּנְעִימִים עַל קִבְרִי גַּדְּלִי נָא צֶמֶד זוּג שִׂיחִים שֶׁל שׁוֹשַנִּים צִפֳּרִים הַבְּרוֹשׁ יָעִירוּ הַפְּרָחִים יִתְּנוּ רֵיחָם כּוֹכָבִים בַּטַּל יַזְהִירוּ יֵרָגָע דָּמִי הַחַם בֶּן עֶשְׂרִים עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם...בן עשרים עשרים ושתיים ואולי רק בן יוד טית הוא היה בהיר עיניים הוא לצו ליבו ציית הוא נלחם בניר ביער בישימון בצל נווה על שפתיו חיוך של נער בידיו קנה רובה אבן מלבינה בדרך ראש תמר כנר מאיר מי זה שם כורע ברך? מט לנפול בחור צעיר בן עשרים עשרים ושתיים... אם תבואי לבקרני אמא יקרה בלי די אל תבכי אל תקונני ברוש גדלי למראשותיי וגם את ילדת החמד שחיבקתי בנעימים על קברי גדלי נא צמד זוג שיחים של שושנים ציפרים הברוש יעירו הפרחים יתנו ריחם כוכבים בטל יזהירו יירגע דמי החם בן עשרים עשרים ושתיים...