שיר ערש

נוּמָה יַלְדִּי יֶלֶד קָט אִמָּא לְךָ תָּרֹן בַּלָּאט שְׁכַב וִישַׁן יֶלֶד קָט אִמָּא לְךָ תָּרֹן בַּלָּאט שַׁחַר יַעֲלֶה מָלֵא הוֹד תִּגְדַּל תֵּדַע לַחְרֹש עוֹד וְכָל שָׂדֶה גַּם לִשְׁמֹר גַּם בַּחֹשֶׁך גַּם בָּאוֹר נוּמָה יַלְדִּי יֶלֶד קָט לִכְשֶׁתִּגְדַּל בְּנִי הַטּוֹב אַתָּה תָּגֵן עַל זֶה הַנּוֹף לְעַמְּךָ תִּתֵּן פֹּה יָד מוֹלֶדֶת לוֹ לִבְנוֹת לָעַד נוּמָה יַלְדִּי נוּמָה יַלְדִּי נוּמָה יַלְדִּינומה ילדי ילד קט אמא לך תרון בלאט שכב וישן ילד קט אמא לך תרון בלאט שחר יעלה מלא הוד תגדל תדע לחרוש עוד וכל שדה גם לשמור גם בחושך גם באור נומה ילדי ילד קט לכשתגדל בני הטוב אתה תגן על זה הנוף לעמך תתן פה יד מולדת לו לבנות לעד נומה ילדי נומה ילדי נומה ילדי