|
מילים: אלכסנדר פן
לחן: מרדכי זעירא כתיבה: 1939? 1941? הלחנה: 7.10.1939
|
הבחורים מאפיקים
עיבוד: חיים ברקני
|
פרטים נוספים
רחל לוי
ליווי: להקת לרוקדים הידד
שנת הקלטה: 21.7.1964
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
ניצוח: משה עצמון
שנת הקלטה: 196X
ביצוע כלי.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
אסתר עופרים ביצוע:
הדודאים
השיר בביצוע הדודאים נכלל כבר בתקליט "הדודאים - שירים מישראל" (1959), איננו יודעים אם באותו עיבוד.
נכלל בתקליט: ישראל Voyages autour du monde
חבורת רננים ביצוע:
יפה ירקוני, להקת "ציון"
ניצוח: חנן וינטרניץ
ליווי: תזמורת "הד ארצי"
שנת הקלטה: 1957
נכלל בתקליט: מלחינים בישראל: מרדכי זעירא
גלי עטרי
ניצוח: אלדד שרים
ליווי: תזמורת לא מזוהה
שנת הקלטה: 1978
ביצוע בסגנון דיסקו
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
חנה אהרוני
שנת הקלטה: 18.8.1952
מתוך קונצרט יובל ב"אוהל" משירי מרדכי זעירא.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
נעמי צורי
ניצוח: שבתי פטרושקה
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 13.7.1956
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
תיאודור ביקל
תיאודור ביקל הקליט את השיר גם בעיבוד שונה בתקליט המוקדם יותר Folk songs of Israel sung by Theodore Bikel.
נכלל בתקליט: Theodore Bikel sings folk songs of Israelרגינה חומסקה בן-אמיתי
ניצוח: שבתי פטרושקה
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 14.9.1953
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
האירוסים - זמרי בית אלפא
שנת הקלטה: 2012
מקור: האלבום הרביעי של להקת האירוסים "סוד הגעגוע"
סולן: חיים עינב.
תודה ללהקת האירוסים על ההקלטה
מקהלת רינת ביצוע:
הגבעטרון
ביצוע:
זמרשת, משתתפי האירוע
גיטרה: נגה אשד
שנת הקלטה: 2007
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מתוך אירוע זמרשת מס' 2
מועצה מקומית אזור, 13.12.07
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי
ביצוע:
ילדי כפר-עציון
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
על ההקלטה בכפר עציון ניתן לקרוא ברשומה הזו שהתפרסמה תחת פינת החינוך.
על אי הבהירות לגבי שנת חיבור המילים מסבירה חגית הלפרין:
לפי עדותו של פן בראיון שנתן ל"קול ישראל" בשנות השישים [שהאזנתי לו בארכיון קול ישראל בשנות השמונים], השיר "אדמה אדמתי" נכתב ביום השנה השלישי להירצחו של זייד , כלומר בשנת 1941. אולם כשפן כלל את השיר בספרו "לאורך הדרך" הוא רשם בשוליו את השנה 1939, כאילו נכתב השיר ליום השנה הראשון למות זייד. לפי בדיקתי ביום השנה הראשון כתב פן את "שיר של זייד" שלא נכלל ב"לאורך הדרך". עם זאת כשכינסתי את כל שירי אלכסנדר פן בשני כרכים בסדר כרונולוגי (אלכסנדר פן, "השירים") השארתי בשוליו את השנה 1939 כפי שבחר פן לעשות, ובהערות שבסיום כרך ב' הבאתי את העובדה שלפי עדות המשורר נכתב השיר שנתיים מאוחר יותר.
חיזוק נוסף לשנת הכתיבה המוקדמת יותר הוא תאריך ההלחנה לפי קטלוג שירי זעירא שערך בנו יובל, ובו נרשם התאריך 7.10.1939. המקור לתיארוך קרוב לוודאי כתב יד, אולם כתב היד לא נמצא בארכיון מרדכי זעירא בספרייה הלאומית. לפעמים אפשר שהלחן קודם למילים, ואולם בשיר זה לפי עדותה של שרה זעירא (לחצו על הקישור להאזנה) נראה שהמילים ולחן חוברו יחד.
תמלול (ערוך) של דברי שרה זעירא:
ציפורה זייד היתה באה משיח' אברק לתל אביב, אל מרדכי זעירא ואלכסנדר פן. היא היתה מביאה איתה קופסת נעליים ובקופסה מעט שזיפים, כמה ביצים, לפעמים פרוסת עוגה שאפתה, כמה לימונים. היא ביקשה שיכתבו את השיר כי אם לא, משימת חייה לא תושלם. וכך היה.
הנ"ל מתוך ערב שירי זעירא שנערך ב-11 ביוני 1976, במדרשה למורים וגננות בשדה בוקר ע"י נחומי הרציון ובהשתתפות שרה זעירא ז"ל, מי שהייתה אשתו של מרדכי זעירא.
תודה לנחומי הרציון ויובל זעירא על ההקלטה.
קראו את כתבתו של יהודה זיו "היכן הן גִּבְעוֹת שֵׁיךְ-אַבְּרֶק וְחַרְתִּיָה?" בבלוג של דוד אסף "עונג שבת" (17.12.2012).
במנגינה חל שינוי עם השנים בשתי התיבות שלפני תחילת הבית. מפרט יוסי גולדנברג: ההקלטות הישנות בביצועי נעמי צורי, רגינה חומסקה בן-אמתי ומקהלת רינת תואמות את גרסת התווים מ"זמרון" (שלד המנגינה בתיבה הוא רה דיאז לדו דיאז); ביצוע הדודאים תואם את הגרסה שעיבד שלמה עומר (אילו היה באותו סולם: רה בקר לדו דיאז); ואילו בהדפסות והקלטות מאוחרות גרסה משולבת (רה דיאז לרה בקר בדרך לדו דיאז).
ביצועים נוספים:
- אסתר ואבי עופרים (סרטון)
- ביצוע חדש מתוך המופע "דבקה פנטזיה" (סרטון)
- יהורם גאון (סרטון)
- עפרה חזה - שיר רביעי ב"מחרוזת שירי כפר" (תזמון 2:37)
- גלי עטרי בסגנון דיסקו (1978)
- האירוסים - חבורת הזמר של בית אלפא
- הדודאים (לאחר הקדמה בפי חיים חפר)
- ריקי גל בסגנון Funk
- גרי אקשטיין
- הלל (אילקה) רווה
- נגה אשד ורון מי-בר (וידיאו)
- מירי אלוני וחבורת "רונו שיר" בעיבוד גיל אלדמע
- תזמורת "סובו במחול" בעיבוד יגאל חרד (ביצוע כלי)
- מקהלת השומר הצעיר בוונצואלה
בתוכניית מופע של שושנה דמארי בליווי יהודה ברנשטיין בפסנתר באולם "אוהל" בתאריך 29.8.1945 מתועד כי היא שרה שיר זה. אין הקלטה של ביצועה. תודה לערן ליטוין.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תיווי: הלל אילת
מפה ערבית בתעתיק לטיני של אזור טבעון משנת 1880. למטה במרכז - שיח' אבריק; למעלה משמאל - חַ'רְתִ'יֶה (Kharthiyeh, העיצור th - ث בערבית - אינו קיים בעברית, אך צלילו בין תי"ו לסמ"ך).
תודה לגדעון צור ולמרכז למיפוי ישראל
