זֶה הָיָה בְּעַדֶן לִפְנֵי יֶרַח, רוּחַ עַל תֵּימָן בַּלֵּיל בָּכָה. הִתְפַּלַּלְנוּ אֶת תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ וְיָצָאנוּ כָּל הַמִּשְׁפָּחָה. אֶת הַפִּתָּה בַּתַּרְמִיל צָרַרְנוּ וְשָׁאַבְנוּ מַיִם מִן הַבְּאֵר, וּבְשׁוּרָה כֻּלָּנוּ הִסְתַּדַּרְנוּ וּבַדֶּרֶךְ זֶה אֶת זֶה סָפַרְנוּ, אִם כֻּלָּנוּ יֵשׁ – וּמִי חָסֵר. יֵשׁ אַבָּא מוֹרִי נִסִּים, יְרַחֵם הַשֵּׁם, וְיֵשׁ נִסִּימָה הָאֵם, יְרַחֵם הַשֵּׁם, וְיֵשׁ נְחֶמְיָה, גְּדַלְיָה, זְכַרְיָה וְעַזַּנְיָה - סַלִּים, סְעַדְיָה, מִיכָאֵל, חָנָן-חֲנַנְיָה. יָא, יְרֹחָם וְרַחֲמִים, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, תְּאוֹמִים, וְהַתִּינוֹק שָׁלוֹם הַצּוֹחֵק בַּחֲלוֹם, וַאֲנִי אֲחוֹתוֹ מִרְיָם, וְהַחֲמוֹר הַקָּטָן בִּלְעָם, וְהַחֲמוֹר הַקָּטָן בִּלְעָם. כֹּה הָלַכְנוּ בִּפְסִיעָה טוֹפֶפֶת, וּפִתְאוֹם הַמִּינִיסְטֶר הָאַנְגְּלִי יָא, רָאָה אוֹתָנוּ בְּמִשְׁקֶפֶת וְצָעַק הַמִּינִיסְטֶר: אוֹיָה לִי. וְצִוָּה הַמִּינִיסְטֶר לַקַּוָּסִים: הֲבִיאוּם לִי הֵנָּה, מֵת אוֹ חַי. וּבְאַנְגְּלִית עָנוּ לוֹ הַקַּוָּסִים – טוֹב, חַבּוּבּ – עָנוּ לוֹ הַקַּוָּסִים, וְרָקְדוּ וְשָׁרוּ עַד בְּלִי דַּי: נִתְפֹּס אֶת מוֹרִי נִסִּים, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, וְאֶת נִסִּימָה הָאֵם, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, וְאֶת נְחֶמְיָה, גְּדַלְיָה, זְכַרְיָה וְעַזַּנְיָה - סַלִּים, סְעַדְיָה, מִיכָאֵל, חָנָן-חֲנַנְיָה. יַא, יְרֹחָם וְרַחֲמִים, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, תְּאוֹמִים, וְהַתִּינוֹק שָׁלוֹם הַצּוֹחֵק בַּחֲלוֹם, וְאֶת זוֹ אֲחוֹתוֹ מִרְיָם, וְהַחֲמוֹר הַקָּטָן בִּלְעָם, וְהַחֲמוֹר הַקָּטָן בִּלְעָם. אֲבָל אָנוּ אַרְצָה בְּלֵיל פַּחַד בָּאנוּ וַנִּשַּׁק אֶת עֲפָרָהּ. וְעַכְשָׁו בָּעִיר כֻּלָּנוּ יַחַד מְטַיְּלִים אֲנַחְנוּ בְּשׁוּרָה. וְהָעִיר דּוֹהֶרֶת מְשַׁקְשֶׁקֶת וְצוֹעֵק הַכֹּל: עִבְרוּ נָא חִישׁ! אַךְ שׁוֹטֵר מֵרִים יָדוֹ בְּשֶׁקֶט וְהַתְּנוּעָה לַחֲצִי שָׁעָה נִפְסֶקֶת – כִּי עוֹבְרִים אֲנַחְנוּ אֶת הַכְּבִישׁ... עוֹבֵר לוֹ מוֹרִי נִסִּים, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, אַחֲרָיו נִסִּימָה הָאֵם, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, עוֹבְרִים נְחֶמְיָה, גְּדַלְיָה, זְכַרְיָה וְעַזַּנְיָה - סַלִּים, סְעַדְיָה, מִיכָאֵל, חָנָן-חֲנַנְיָה. יַא, יְרֹחָם וְרַחֲמִים, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, תְּאוֹמִים, וְהַתִּינוֹק שָׁלוֹם הַצּוֹחֵק בַּחֲלוֹם, וַאֲנִי אֲחוֹתוֹ מִרְיָם, וְהַחֲמוֹר הַקָּטָן בִּלְעָם, וְהַחֲמוֹר הַקָּטָן בִּלְעָם. כַּאֲשֶׁר הַשַּׁעַר יִפָּתֵחַ וְעַל עִיר צִיּוֹן יוֹפִיעַ אוֹר, קָהוָוה הֵם יִשְׁתּוּ בְּלֵיל יָרֵחַ, כָּל הַמַּנְהִיגִים בְּהַר-הַמּוֹר. זֶה אֶל זֶה יֹאמְרוּ הֵם: אֵיךְ נִצַּחְנוּ? מִי נִצֵּחַ אֶת שׂוֹנְאֵי צִיּוֹן? וּפִתְאוֹם יִרְאוּ הֵם אֶת אֲנַחְנוּ וְאֶת כָּל הַדֶּרֶךְ שֶׁהָלַכְנוּ וּבְחִיּוּךְ יֹאמְרוּ הֵם: זֶה נָכוֹן... נִצַּחַ מוֹרִי נִסִּים, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, וְגַם נִסִּימָה הָאֵם, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, נִצְּחוּ נְחֶמְיָה, גְּדַלְיָה, זְכַרְיָה וְעַזַּנְיָה - סַלִּים, סְעַדְיָה, מִיכָאֵל, חָנָן-חֲנַנְיָה. יַא, יְרֹחָם וְרַחֲמִים, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, תְּאוֹמִים, וְהַתִּינוֹק שָׁלוֹם הַצּוֹחֵק בַּחֲלוֹם, וַאֲנִי אֲחוֹתוֹ מִרְיָם, וְהַחֲמוֹר הַקָּטָן בִּלְעָם, וְהַחֲמוֹר הַקָּטָן בִּלְעָם.זה היה בעדן לפני ירח רוח על תימן בליל בכה התפללנו את תפילת הדרך ויצאנו כל המשפחה את הפיתה בתרמיל צררנו ושאבנו מיים מן הבאר ובשורה כולנו היסתדרנו ובדרך זה את זה ספרנו אם כולנו יש - ומי חסר. יש אבא מורי ניסים, ירחם השם, ויש ניסימה האם ירחם השם, ויש נחמיה, גדליה, זכריה ועזריה - סלים, סעדיה, מיכאל, חנן, חנניה. וירוחם ורחמים, ברוך השם הם תאומים, והתינוק שלום הצוחק בחלום, ואני אחותו מרים, והחמור הקטן בילעם, והחמור הקטן בילעם. כה הלכנו בפסיעה טופפת ופיתאום המיניסטר האנגלי יא, ראה אותנו במישקפת וצעק המיניסטר: אויה לי וציווה המיניסטר לקווסים: הביאום הנה, מת או חי ובאנגלית ענו לו הקווסים - טוב, חבוב - ענו לו הקווסים רקדו ושרו עד בלי די: נתפוס את מורי ניסים, בעזרת השם, ואת ניסימה האם בעזרת השם, ואת נחמיה, גדליה, זכריה, ועזריה - סלים, סעדיה, מיכאל, חנן-חנניה. וירוחם ורחמים, ברוך השם הם תאומים, והתינוק שלום הצוחק בחלום, ואת זו אחותו מרים, והחמור הקטן בילעם, והחמור הקטן בלעם. אבל אנו ארצה בליל פחד באנו ונישק את עפרה. ועכשיו בעיר כולנו יחד מטיילים אנחנו בשורה והעיר דוהרת משקשקת וצועק הכל: עיברו נא חיש אך שוטר מרים ידו בשקט והתנועה לחצי שעה נפסקת - כי עוברים אנחנו את הכביש. עובר לו מורי ניסים, בעזרת השם, אחריו ניסימה האם, בעזרת השם, עוברים נחמיה, גדליה, זכריה, ועזריה... כאשר השער יפתח ועל עיר ציון יופיע אור קהווה הם ישתו בליל ירח כל המנהיגים בהר המור זה אל זה יאמרו הם: איך ניצחנו מי ניצח את שונאי ציון ופיתאום יראו הם את אנחנו ואת כל הדרך שהלכנו ובחיוך יאמרו הם: זה נכון... ניצח מורי ניסים, בעזרת השם, וגם ניסימה האם, בעזרת השם, ניצחו נחמיה, גדליה, זכריה ועזריה...