יֵשׁ לִי רֵעָה בְּנוֹרְדִיָּה
אוֹ שָׁה אוֹ שָׁה אוֹ שָׁה שָׁה
יֵשׁ לִי אִשָּׁה יְפֵהפִיָּה
אוֹ שָׁה אוֹ שָׁה שָׁה
כָּל הַיּוֹם אָצִים רָצִים
וּבָעֶרֶב מְתַנִּיִם אֲהָבִים
אָצִים רָצִים מֵרַבָּנִים
וְהַסּוֹף הוּא
אוֹשָׁה אוֹשָׁה
אוֹשָׁה שָׁה...
אַבּוּקִישְׁקֶה גִּבּוֹר
אוֹ שָׁה אוֹ שָׁה אוֹ שָׁה שָׁה
שֶׁשְּׁנָתַיִם הָיָה אָסוּר
אוֹ שָׁה אוֹ שָׁה שָׁה
רָצָה לַהֲרֹג אֶת הַיְּהוּדִים
אָז קִשְׁטוּהוּ בִּרְבִידִים
וְהוֹשִׁיבוּהוּ בְּבֵית הָאֲסוּרִים
וְשָׁמָּה שָׁרוּ
אוֹשָׁה אוֹשָׁה...
הֵידָד הֵידָד רַבּוֹתַי
אוֹשָׁה אוֹשָׁה אוֹשָׁה שָׁה
לְמַה שֶּׁזָּכִיתִי בְּאֶרֶץ אֲבוֹתַי
אוֹשָׁה אוֹשָׁה שָׁה
אוֹפֵּרָה עִבְרִית עַל בַּמּוֹתֵנוּ
מִי יְהוּדִי לֹא יִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחָתֵנוּ
יְחִי גּוֹלְנִיקִין [צ"ל גולינקין] וְהָאוֹפֵּרָה בְּאַרְצֵנוּ
וְתָמִיד שֶׁיָּשִׁירוּ
אוֹשָׁה אוֹשָׁה
הַקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי מְמַשְׁ(מֵ)ש וּבָא
אוֹשָׁה אוֹשָׁה אוֹשָׁה שָׁה
שָׁם מִתְכּוֹנְנִים לְמִלְחָמָה
אוֹשָׁה אוֹשָׁה שָׁה
הָאָמֶרִיקָנִים דּוֹרְשִׁים יָזְמָה פְּרָטִית
אוּסִישְׁקִין מֵגֵן עַל הַנְהָלָה הַצִּיּוֹנִית
וּבֵינְתַיִם אָנוּ שׁוֹקְעִים בְּדֵפִיצִיט
מִפְּנֵי שֶׁאָזַל
הָאוֹשָׁה אוֹשָׁה אוֹשָׁה שָׁה
מוּסָה קָזָם פֶּחָה גִּבּוֹר
אוֹשָׁה אוֹשָׁה אוֹשָׁה שָׁה
שֶׁאָזְנָיו אָזְנֵי חֲמוֹר
אוֹשָׁה אוֹשָׁה שָׁה
חֲצִי שָׁנָה בְּלוֹנְדוֹן יָשַׁב
מַמָּשׁ לַלֶּחֶם כְּכֶלֶב רָעַב
כָּל טֵלֶגְרָמוֹת לְעָרָב
וְהַסּוֹף הוּא
אוֹשָׁה אוֹשָׁה
וּבָךְ (וּבְכֵן)
יֵשׁ [לִי?] עֵצָה לְזֹאת
אוֹשָׁה אוֹשָׁה אוֹשָׁה שָׁה
שְׁבוּ בָּנִים וּבָנוֹת
אוֹשָׁה אוֹשָׁה שָׁה
כִּי תִּשְׁמְעוּ מְדַבְּרִים זַ'רְגּוֹנִית
אַנְגְּלִית רוּסִית אוֹ צָרְפָתִית
צַעֲקוּ יְהוּדִית
דַּבֵּר עִבְרִית
שִׁירוּ בְּעִבְרִית גַּם
אוֹשָׁה אוֹשָׁה אוֹשָׁה
יש לי רעה בנורדיה
או שה או שה או שה שה
יש לי אישה יפהפיה
או שה או שה שה
כל היום אצים רצים
ובערב מתנים אהבים
אצים רצים מרבנים
והסוף הוא
אושה אושה
אושה שה...
אבוקישקה גיבור
או שה או שה או שה שה
ששנתיים היה אסור
או שה או שה שה
רצה להרוג את היהודים
אז קישטוהו ברבידים
והושיבוהו בבית האסורים
ושמה שרו
אושה אושה...
הידד הידד רבותיי
אושה אושה אושה שה
למה שזכיתי בארץ אבותיי
אושה אושה שה
אופרה עברית על במותינו
מי יהודי לא ישתתף בשמחתנו
יחי גולניקין [צ"ל גולינקין] והאופרה בארצנו
ותמיד שישירו
אושה אושה
הקונגרס הציוני ממש[מ]ש ובא
אושה אושה אושה שה
שם מתכוננים למלחמה
אושה אושה שה
האמריקנים דורשים יוזמה פרטית
אוסישקין מגן על הנהלה הציונית
ובינתיים אנו שוקעים בדפיציט
מפני שאזל ה
אושה אושה אושה שה
מוסה קזם פחה גיבור
אושה אושה אושה שה
שאזניו אזני חמור
אושה אושה שה
חצי שנה בלונדון ישב
ממש ללחם ככלב רעב
כל טלגרמות לערב
והסוף הוא
אושה אושה
ובך [ובכן?] יש לי עצה לזאת
אושה אושה אושה שה
שבו בנים ובנות
אושה אושה שה
כי תשמעו מדברים ז'רגונית
אנגלית רוסית או צרפתית
צעקו יהודית דבר עברית
שירו בעברית גם
אושה אושה אושה...
מילים: לא ידוע
לחן: עממי פולני
|
דוד פיינשטיין 
שנת הקלטה: 3.1981
מקור: הספרייה הלאומית פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. |
על השיר
מקור הלחן וההברות "אושה שה" בפולקה הפולנית Usia Siusia (או Husia Siusia). (שתי הגרסאות הראשונות הן המקור לנוסח העברי). האזינו לביצוע בפולנית וכן לביצוע משפחת בורשטיין לנוסח ביידיש. ביצוע דוד פיינשטיין מושתת על החלק הראשון בלחן, אך כולל גם את תחילית החלק השני ומתקבל רושם שמלכתחילה גם השיר העברי כלל חלק זה.
ביאורי מילים:
- "דפיציט" - גירעון;
- "אבו קישיק" - כנראה דמות מפורסמת משבט אבו קישק;
- מוסא קאזים פחה היה ראש הוועד הפועל הערבי ובן דודו של ג'מאל פחה (פאשה);
- "רדידים" - כאן הכוונה כנראה למדי-אסיר (בלשון צינית);
- "אירלנים" - הכוונה ל"אירלנדים", חיילי הז'נדרמה הבריטית מתקופת המנדט;
- ברנדס - הכוונה ללואיס דמביץ ברנדייס שנודע בעימותו המפורסם עם ויצמן;
- גרינבוים - יצחק גרינבוים;
- "בקריה" - עוד בתקופת המנדט קיבל השטח שבו ישבו שלטונות המנדט של אזור ת"א (במושבה שׂרונה) את השם "הקריה", שעליו יתפתח מאוחר יותר בסיס הקריה (מחנה רבין);
- "ז'רגונית" - כינוי גנאי לשפת היידיש.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים חיצוניים: תווים
תגיות
עדכון אחרון: 26.10.2024 04:14:08
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם