אלגיה

מִכָּל חֲמוּדוֹת הָיוּ לִי רַק לִבִּי, לִבִּי נִשְׁאַר לִי, שֶׁמֶשׁ הָיְתָה לִי בָּרוֹם עִם עֶרֶב צָלְלָה בַּתְּהוֹם לִי צִפּוֹר שָׁרָה שִׁירַת יָהּ בְּמֶרְחַק רָזִים עָפָה לָהּ שׁוֹשַׁנַּת קְסָמִים הָיְתָה לִי עִם צֵאת הַיּוֹם וְנָבְלָה הִיא פִּעֵם אוֹתִי חֵשֶׁק עַז וְגָוַע חִישׁ עִם קַו הַפָּז לִבְּבַתְְנִִי תִּקְוָה תִּקְוַת תֹּם וְנֶעֶלְמָה הִיא עִם כִּכְלוֹת הַיּוֹם עַל גַּבְשׁוּשׁ בּוֹדֵד בְּקֶבֶר צַר שוֹכְבָה לָהּ יַלְדָּתִי כְּבָר מִכָּל חֲמוּדוֹת הָיוּ לִי רַק לִבִּי לִבִּי נִשְׁאַר לִי מכל חמודות היו לי רק לבי, לבי נשאר לי שמש היתה לי ברום עם ערב צללה בתהום לי ציפור שרה שירת יה במרחק רזים עפה לה שושנת קסמים היתה לי עם צאת היום ונבלה היא פיעם אותי חשק עז וגווע חיש עם קו הפז ליבבתני תקווה, תקוות תום ונעלמה היא עם ככלות היום על גבשוש בודד בקבר צר שוכבה לה ילדתי כבר מכל חמודות היו לי רק לבי לבי נשאר לי

מקור: "מזמרת הארץ", הוועד הפועל לברית העולמית של הנוער העברי, ורשה, 1929 תרפ"ט, עמוד 134