שמש שוקעת

שֶׁמֶשׁ לְאַט לָהּ שׁוֹקַעַת רוּחַ הָעֶרֶב עָצוּב אִמָּא בּוֹכָה וְיוֹדַעַת - בֵּן שֶׁהָלַךְ לֹא יָשׁוּב הוּא הֶעְפִּיל כְּבָר גָּבוֹהַּ אֶל הֶהָרִים הַכְּחֻלִּים אָהֲבָה הִיא מְאֹד אָז לִשְׁמֹעַ קוֹל צְעָדָיו הַגְּדוֹלִים הִיא אָהֲבָה אָז לִשְׁמֹעַ קוֹל צְעָדָיו הַגְּדוֹלִים אֶרֶץ בַּשַּׁחַק נוֹגַעַת לַיְלָה אָפֵל וְשׁוֹתֵק אִמָּא בּוֹכָה וְשׁוֹמַעַת קוֹל צְעָדָיו מִתְרַחֵק הוּא הֶעְפִּיל כְּבָר גָּבוֹהַּ...שמש לאט לה שוקעת רוח הערב עצוב אמא בוכה ויודעת - בן שהלך לא ישוב הוא העפיל כבר גבוה אל ההרים הכחולים אהבה היא מאוד אז לשמוע קול צעדיו הגדולים היא אהבה אז לשמוע קול צעדיו הגדולים ארץ בשחק נוגעת לילה אפל ושותק אמא בוכה ושומעת קול צעדיו מתרחק הוא העפיל כבר גבוה...

מקור: "אלכסנדר אברמוביץ (ארגוב): צרור מנגינות", קיבוץ השומר הצעיר א"י ג [קיבוץ חצור], תש"ו 1946, עמוד 9-10

החוברת "צרור מנגינות" ובה מילות השיר כפי שנדפסו כנראה לראשונה. את החוברת הוציא לאור קיבוץ חצור ("קבוץ ארצישראלי ג'") ומסרהּ כאות הוקרה למלחין בט"ו בשבט תש"ו. (תודה לעקיבא ורדי, חבר הקיבוץ)