השחפני

שָׁלוֹם לַחַיִּים אֲשֶׁר יָקְרוּ שָׁלוֹם לָךְ אַרְצִי מוֹלַדְתִּי שָׁלוֹם לְכָל אֲשֶׁר אָהַבְתִּי שָׁלוֹם גַּם לָךְ אֲהוּבָתִי [מעיר בע"פ: חוזרים פעמיים] אֻמְלָל בְּתִקְוָה רַק חָיִיתִי וְעַכְשָׁו הִנני מֵת בִּדְמִי יָמַי הוֹי הַמַּחֲלָה הָאֲרוּרָה הוֹי, רַק אַתְּ קִפַּחְתְּ חַיַּי בַּחוּץ הַחַיִּים כֹּה יִנְעָמוּ וּפֹה אֲנִי שׁוֹכֵב לִי דַּוָּי אֵין אִישׁ שָׂם לֵב לִי אֵין מִי שֶׁיְרַחֵם עָלַי טוֹב לָמוּת עִם הַנֶּפֶשׁ וַאֲהוּבָה עַל יָדְךָ מַה קַּלּוּ דִּבְרֵי נִחוּמֶיהָ לַמָּרוֹם אַף עוֹלָה נִשְׁמַתְךָ עֲרִירִי אֲנִי מֵת וְאֵינֶנִּי אָבִי וְאִמִּי הֵם אֱלֹהַי לִסְבֹּל יִסּוּרַי מִי יְחַזְּקֵנִי וּבְמוֹתִי מִי יִסְגֹּר עַפְעַפַּי שלום לחיים אשר יקרו שלום לך ארצי מולדתי שלום לכל אשר אהבתי שלום גם לך אהובתי [מעיר בע"פ: חוזרים פעמיים] אומלל בתקווה רק חייתי ועכשיו הנני מת בדמי ימיי הוי המחלה הארורה הוי, רק את קיפחת חיי בחוץ החיים כה ינעמו ופה אני שוכב לי דווי אין איש שם לב לי אין מי שירחם עליי טוב למות עם הנפש ואהובה על ידך מה קלו דברי ניחומיה למרום אף עולה נשמתך ערירי אני מת ואינני אבי ואמי הם אלוהיי לסבול יסוריי מי יחזקני ובמותי מי יסגור עפעפיי