בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם
בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז
הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ
יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו.
הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס,
הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר,
הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים,
גְּבָעוֹת כִּבְנֵי-צֹאן.
מַה-לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס,
הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר,
הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים,
גְּבָעוֹת כִּבְנֵי-צֹאן?
מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ,
מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב,
הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם-מָיִם,
חַלָּמִישׁ, לְמַעְיְנוֹ – מָיִם.בצאת ישראל ממצרים
בית יעקב מעם לועז
הײתה יהודה לקודשו
ישראל ממשלותיו.
הים ראה וינוס
הירדן ייסוב לאחור
ההרים רקדו כאילים
גבעות כבני צאן.
מה לך הים כי תנוס
הירדן תיסוב לאחור
ההרים תרקדו כאילים
גבעות כבני צאן
מלפני אדון חולי ארץ
מלפני אלוה יעקב
ההופכי הצור אגם מים
חלמיש למעײנו מים.
מילים: מן ההגדה, מן המקורות
לחן: לא ידוע
|
נטע כנעני 
שנת הקלטה: 18.12.2011
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת |
מיכל הגתי (חומסקי) 
שנת הקלטה: 1991
מקור: הספרייה הלאומיתפרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
מקור: הספרייה הלאומיתפרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
על השיר
נטע כנעני למד את השיר מאביו, דוד כנעני, שעלה ארצה ב-1912 והביא את השיר מבית אביו.
מיכל הגיתי (מזור) סיפרה בעת הקלטתה שלחן זה היה מקובל בדגניה.
ראו את "בצאת ישראל" בלחן אדמון ושם קישור לכל הלחנים באתר.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
לחנים נוספים
תגיות
עדכון אחרון: 07.04.2024 10:12:09
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם