לפני אמא אתוודה (לחן ברנע)

יַלְדָּתִי הָאֲהוּבָה, לָמָּה אַתְּ כֹּה עֲצוּבָה? לִפְנֵי אִמָּא אֶתְוַדֶּה: אֶמֶשׁ, אֶמֶשׁ בַּשָּׂדֶה כֹּה הַרְבֵּה פְּרָחִים קָטַפְתִּי הֵם נָבְלוּ, וְנֶעֱצַבְתִּי – יַלְדָּתִי הָאֲהוּבָה, הַעַל כָּךְ אַתְּ עֲצוּבָה? לִפְנֵי אִמָּא אֶתְוַדֶּה: אֶמֶשׁ, אֶמֶשׁ בַּשָּׂדֶה כָּל-כָּךְ בּוֹדְדָה יָשַׁבְתִּי וְעַל כֵּן כֹּה נֶעֱצַבְתִּי – יַלְדָּתִי הָאֲהוּבָה, הַעַל כָּךְ אַתְּ עֲצוּבָה? לִפְנֵי אִמָּא אֶתְוַדֶּה: אֶמֶשׁ, אֶמֶשׁ בַּשָּׂדֶה אֶת יְדֵי רֵעִי לִטַּפְתִּי בְּיָדָיו לִבִּי עָזַבְתִּי – אִמָּא, עוּצִי לִי עֵצָה הֵיכָן אֶת לִבִּי אֶמְצָא? ילדתי האהובה, למה את כה עצובה? לפני אימא אתודה: אמש, אמש בשדה כה הרבה פרחים קטפתי הם נבלו, ונעצבתי – ילדתי האהובה, העל כך את עצובה? לפני אימא אתודה: אמש, אמש בשדה כל-כך בודדה ישבתי ועל כן כה נעצבתי – ילדתי האהובה, העל כך את עצובה? לפני אימא אתודה: אמש, אמש בשדה את ידי רעי ליטפתי בידיו ליבי עזבתי – אימא, עוצי לי עצה היכן את ליבי אמצא?