יפה נוף (לחן כהן-מלמד)

יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל קִרְיָה לְמֶלֶךְ רָב לְךָ נִכְסְפָה נַפְשִׁי מִפַּאֲתֵי מַעְרָב הֲמוֹן רַחֲמַי נִכְמָר כִּי אֶזְכְּרָה קֶדֶם כְּבוֹדֵךְ אֲשֶׁר גָּלָה וְנָוֵךְ אֲשֶׁר חָרַב וּמִי יִתְּנֵנִי עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים עַד אֲרַוֶּה בְדִמְעָתִי עֲפָרֵךְ וְיִתְעָרָב דְּרַשְׁתִּיךְ וְאִם מַלְכֵּךְ אֵין בָּךְ וְאִם בִּמְקוֹם צְרִי גִּלְעֲדֵךְ נָחָשׁ שָׂרָף וְגַם עַקְרָב הֲלֹא אֶת אֲבָנַיִךְ אֲחוֹנֵן וְאֶשָּׁקֵם וְטַעַם רְגָבַיִךְ לְפִי מִדְּבַשׁ יֶעְרַב יפה נוף משוש תבל קריה למלך רב לך נכספה נפשי מפאתי מערב המון רחמי נכמר כי אזכרה קדם כבודך אשר גלה ונוך אשר חרב ומי יתנני על כנפי נשרים עד ארוה בדמעתי עפרך ויתערב דרשתך ואם מלכך אין בך ואם במקום צרי גלעדך נחש שרף וגם עקרב הלוא את אבניך אחונן ואשקם וטעם רגביך לפי מדבש יערב