בית עולם

דּוּמָם נָעוּ הָאֵלוֹת, דּוּמָם שָׂחוּ אֵלָי: בֹּאָה חֲסֵה בְצִלֵּנוּ, רְקַב תַּחְתֵּינוּ, אִישׁ חָי! הַמַּצֵּבָה הַלֵּזוּ וַעֲפַר זֶה הַגַּל כָּל-נֶאֶמְנֵי מַדְוֶיךָ שׂוֹם יָשִׂימוּ לְאַל. תַּחַת מוּתְךָ לִרְגָעִים אֶלֶף מִיתוֹת בַּיּוֹם – מוּת אַךְ-פַּעַם, דְּעַךְ פֶּתַע, נוּחָה שָׁלוֹם וָדֹם!דומם נעו האלות, דומם שחו אלי: בואה חסה בצילנו, רקב תחתינו, איש חי! המצבה הלזו ועפר זה הגל כל-נאמני מדויך שום ישימו לאל. תחת מותך לרגעים אלף מיתות ביום – מות אך-פעם, דעך פתע, נוחה שלום ודום!